בואו ונזכיר לעצמינו- דווקא בזמן הזה שהקב"ה ממוטט יסודות ארץ,

ובמיוחד בערב שבת קודש פרשת בא – שיש בה כל כך הרבה יסודות אמונה נשגבים

ונרענן את הנקודה הפנימית, היסודית והכי משמעותית שלנו כבנות העם היהודי:

האמונה בה' יתברך שמו.

נשיב אל ליבנו, לפחות חלקים מדבריו הקדושים של הרמב"ן על הפסוק בשמות י"ד ט"ז:

וְהָיָ֤ה לְאוֹת֙ עַל־יָ֣דְכָ֔ה וּלְטוֹטָפֹ֖ת בֵּ֣ין עֵינֶ֑יךָ כִּ֚י בְּחֹ֣זֶק יָ֔ד הוֹצִיאָ֥נוּ ה' מִמִּצְרָֽיִם׃

הרמב"ן מבאר מדוע צווינו לכתוב על לוח ליבנו ובאופן הקרוב לדעת שכלנו את סיפור יציאת מצרים ואומר שבעולם כולו ישנם כופרים רבים, בכל מיני רמות של כפירה והתרחקות. (זה לא קורה 'במקרה' זאת תוכנית אלוקית של בריאה שמסתירה בטבעה את מציאות ה' בעולם) אבל, יש זמנים בהיסטוריה בהם כן נגלה כבוד שמים בבריאה. במיוחד כאשר הקב"ה מתנהג כלפי יחיד או ציבור בהנהגה ניסית שמודיע עליה מראש – זה גילוי כבוד שמים והנה לשונו הזהב של הרמב"ן:

וכאשר ירצה האלקים בעדה או ביחיד ויעשה עמהם מופת בשנוי מנהגו של עולם וטבעו, יתברר לכל בטול הדעות האלה כלם, כי המופת הנפלא מורה שיש לעולם אלוק מחדשו, ויודע ומשגיח ויכול…

ואיפה אנחנו בכל הסיפור הזה? אוהו… במקום מאד מרכזי:

ובעבור כי הקב"ה לא יעשה אות ומופת בכל דור לעיני כל רשע או כופר, יצוה אותנו שנעשה תמיד זכרון ואות לאשר ראו עינינו, ונעתיק הדבר אל בנינו, ובניהם לבניהם, ובניהם לדור אחרון …

ובואו נעצור לעוד תחנת התרעננות מתוקה ממש:

ולפיכך אמרו (אבות פ"ב מ"א) הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שכולן חמודות וחביבות מאד, שבכל שעה אדם מודה בהן לאלקיו וכוונת כל המצות שנאמין באלקינו ונודה אליו שהוא בראנו… ואין קל עליון חפץ בתחתונים מלבד שידע האדם ויודה לאלקיו שבראו, וכוונת רוממות הקול בתפלות וכוונת בתי הכנסיות וזכות תפלת הרבים, זהו שיהיה לבני אדם מקום יתקבצו ויודו לקל שבראם והמציאם ויפרסמו זה ויאמרו לפניו בריותיך אנחנו…

ואיך אפשר בלי לסיים בקטע המפורסם והיסודי כל כך:

ומן הנסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים הנסתרים שהם יסוד התורה כלה, שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכלם נסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם, בין ברבים בין ביחיד, אלא אם יעשה המצות יצליחנו שכרו, ואם יעבור עליהם יכריתנו ענשו, הכל בגזרת עליון …

יש המון מה להרחיב ולדבר על הנושאים הללו, הלוואי והיתה לנו את האפשרות לעשות את זה בצורה איכותית, עמוקה ונוגעת בלב. (מה עלה בכן כשקראתן את השורה: …וכוונת רוממות הקול בתפלות וכוונת בתי הכנסיות וזכות תפלת הרבים", למשל?)

אם אתן יודעות על שיעורים טובים ומתאימים – אשמח לשמוע ולהביאם בקו

ואם יש לכן מה לומר לכולנו – נשמח שתכתבו לנו דיבורים מחזקים!

הלוואי ונזכה להתחזק יותר ויותר במצוות האמונה – שהיא שורש לכל המצוות החמודות והחביבות!!

שבת שלום,

שבת של מנוחת אמת ואמונה,

לאה