שלום כולן,

השבוע, כשחיפשתי לברור מתוך מכרה הזהב של דברי התורה הקדושה (וסליחה על ההשוואה, אני יודעת ש'מכרה זהב' מגמד, אבל לא מצאתי מילה אחרת) מצאתי הארה שציין לנו הרב בשיעור 'חומש' אי אז, כשהתחלנו את נושא עשרת המכות, וברשותכן, אני רוצה להקדיש היום את רגעי החסד שאתן מזכות אותי בקריאתכן – רק לזה.

וזה לשון ההארה:
במהר"ל יש 30-40 עמודים בנושא 'מכות מצרים'!!!
והוא כותב,
שכל מה שכתב על עשרת המכות, הרי זה טיפה מן הים ממה שהוא יודע על עשרת המכות!
וכל מה שהוא יודע על עשרת המכות, הרי זה טיפה מן הים ממה שראוי לדעת!!!

אנחנו קולטות???
30-40 עמודים של דברים ורעיונות עמוקים ונשגבים – זה רק טיפה מן הים מהיקף הדברים שהמהר"ל ידע על ענייני עשרת המכות!
אנחנו מורגלות באנשי שקר, תקשורת, מדיה ופרסום – שהפרזה, הגזמה וניפוח מציאות – זה לחם חוקם במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב (והיותר מצוי) – אין להם שום בעיה פשוט לשקר.
המהר"ל ודאי שקל בפלס ודייק כל מילה.
כשהמהר"ל אומר, טיפה מן הים – הכוונה שאכן היה לו ים של ידיעות והשגות על העניין, שהכתיבה, למרות אריכות הדברים, היא רק טיפה מהם – ודאי כפשוטו!
וכל זה רק טיפה מן הים – מההשגות וההבנות שצריך לדעת…

מרגיש לי נכון לנשום את הדברים לעומקם – כדי לעשות לעצמנו סוג של 'אתחול מערכת'
לפעמים, מרוב בלבול חיצוני שעוטף אותנו, מרוב דיבורי הבל והמעטת ערכם של לומדי תורה,
טיפ-טיפה מים ההסתה עלולה חלילה לחלחל גם אלינו.
אז בואו נעשה סדר:
לומדי התורה,
מלבד מה שהם דבוקים במציאות העליונה והנעלה, ומחוברים לבורא עולם נותן התורה,
ומלבד מה שהם עסוקים בשמירה הממשית והיחידה על העולם כולו –
ומלבד מה שהם עסוקים בדבר הכי ערכי, או היחיד שערכי (כי כל השאר זה חיקויים זולים)
הם גם אלו שעסוקים בעיון התורה שהיא חוכמה נשגבה עד מאד.

ולא. אני לא מדברת על ה'עילויים' בדווקא…
אני מדברת על כל אברך מן השורה!
לא מזמן רציתי לבדוק היכן המקור לי"ג עיקרי אמונה.
בשנות לימודי זכיתי ללמוד שנה שלמה ולמלא מחברת שלמה ברעיונות הרחבה על י"ג עיקרי אמונה,
והרגשתי שזה משהו שאני כביכול 'יודעת'…
ורק משום שאני אוהבת לא לצטט אף פעם בלי לראות את המקור,
ביקשתי מבעלי שיראה לי את 'י"ג עיקרי אמונה' במקור.
טוב… לא חשבתי שאראה קומיקס או איזה טקסט מעוצב,
אבל כן ציפיתי לראות משהו קרוב למה שאנחנו מכירות.
ובכן, חברות יקרות, הופתעתי עד מאד לראות בגמרא מסכת סנהדרין,
עמודים שלמים עוסקים בעניין.
לא! לא הצלחתי לעקוב אחרי שורה אחת אפילו!
שוב הומחש לי כמה לומדי תורה עסוקים בעולמות של חוכמה שאין לי בהם חלק…

אני זוכרת את התחושה שהיתה לי כשילדי חזרו על דברים מהחיידר. מהחיידר!
הם היו בעלי יכולת קליטה, שינון, חזרה, הבנה – הרבה יותר מאשר כל מיני עמיתים מלומדים ומוערכים מהעבודה… ושמעתי כבר מכל כך הרבה אמהות שכך הן מרגישות גם מול היקף אוצרות החכמה של ילדיהם הרכים.
הגדולים כבר נואשים מלנסות לשתף:)
אז בפרשה הזאת המתחילה לעסוק בניסים הגדולים והמפורסמים,
רציתי לעצור שניה ולדבר על הנס הגדול הזה שבורא עולם חנן אותנו בתורה הקדושה.
תורה שבאמת אין בכל בן אנוש להיות מסוגל ללמוד, להבין ולהשכיל בה,
אבל בורא עולם זיכה אותנו ביכולת להיות חלק ממנה…

דווקא היום בתקופה בה כבוד התורה מושפל עד שאול תחתיה…
נדע ונרגיש כולנו את הזכות והעוצמה שיש לנו בכך שאנחנו זוכות לבתים –
שהתורה היא היא עשיית הקבע שלהם!

שבת שלום,

לאה