שלום כולן,
אז איפה הדיוור הזה פוגש אתכן עכשיו?
מקווה מאד שלא תוך כדי איזה טיול או משו:) כי באמת אחד הדרכים הכי בטוחות להרוס טיול, זה להישאר מחוברים להמולת החיים של העבודה (על דברים אחרים אני אפילו לא מדברת…) אז בין אם את מאלו שנשארת לעבוד גם בימים הללו שכל העולם ואשתו חופש לו, ובין אם את מוצאת זמן להציץ בכל זאת במיילים – נקודה למחשבה, במיוחד בימים האלו של יציאה משגרה.
כשאני רואה את המילים "ואתחנן אל ה'" צף לי זכרון רחוק.
היתה לי חברה שתמיד הגתה את המילים הללו "ואתחנן על ה'" במנגינה חסידית חמה ומתרפקת… כנראה זה היה מספיק פעמים כדי שהמנגינה הזאת מיד עולה ומתנגנת עד היום – אפילו אצלי.
מפליא.
משפחת החָבֵרה נפשו אי אז בגלי צאנז שבנתניה. האחים הגיעו בליל ש"ק לחזות בשולחנו הטהור של הרבי זצ"ל. הם חזרו כל כך עמוסי חוויות מה'טיש' שחזרו שוב ושוב "ואתחנן אל ה'" במנגינה מתרפקת ומלאת ערגה, כפי שהרבי הקדוש זעק לחסידים.
הם חזרו הביתה, האחיות קלטו, החברות שמעו – ועד היום המנגינה מהדהדת אפילו אצלי בראש… כמה וכמה עשורים מאוחר יותר…
מדהים מה גדול כוחו של רושם!!!
נזכרתי בזה, כי השבוע הגעתי במסגרת יציאה משפחתית עליזה, לעיר הכי עצובה במדינה: תל אביב.
ליבי על אלו שנאלצות להתחכך עם הגלות מעוררת הבחילה הזאת שוב ושוב… זה מזכיר לי קוריוז:
פעם הגיע נשיא מחו"ל והוזמן לסיור בתל אביב, לראות כיצד היא פורחת ומתפתחת. מזמיני הסיור נחפזו בעקבות בואו לדאוג ליפות את השדרות בהם יסייר הנשיא ותקעו עצים פורחים ומרשימים לאורך השדרה.
הנשיא אכן החל לטייל והתרשם מהיופי והטיפוח, וכשעצר למנוחה קצרה, נשען על עץ. באותו רגע כמובן העץ קרס. הפטיר הנשיא "תל אביב היא אכן עיר יפה אך ללא שורשים"… היום אפשר לומר שלא רק שאין לה שורשים, אלא שהיא גם לא יפה, ולא רק בגלל העצים התקועים שודאי כבר נבלו אחרי שבוע….
בכל מקרה, לירושלמית כמוני, המפגש עם התהום ה(לא) תרבותי הזה עושה כאב ראש כל פעם מחדש. גיליתי פתאום שבמסגרת הדרדור המוסרי, לא די היה בתמונות שחץ בתחנות האוטובוסים… היום יש שם מסכים ממש… תמצית הגועל והרפש.
ואני חושבת לעצמי… ריבונו של עולם… גם רושמם של הטומאות האלו יכו שורשים חלילה ויעשו פרות?
וזה לצערינו רק רמז קל, לזוהמה ולדרדור הקיים שם…
והנה מקבלים המילים הקדושות מהפרשה מימד חדש:
משה רבינו ע"ה מתאר את התחינות שלו כדי לזכות להיכנס לארץ. ולשוא.
ממשיך משה רבינו, הרועה הנאמן, להדריך את העם:
ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות למען תחיו ובאתם וירשתם את הארץ אשר ה' אלקי אבתיכם נתן לכם (ד,א)
רש"י: ולמדנו עוד שעם המעשה יחיה האדם, לא זולתו.
רוצים לדעת איך תשארו חיים?
ככה בדיוק: תרי"ג מצוות. לא פחות ולא יותר.
שאת הדרך לחיים ואין עוד זולתה.
כשהולכים ברחוב ליד בני אדם, לא נודף מהם ריח רע.(בדרך כלל…)
אתן יודעות מדוע? משום שהם בני אדם ח-י-י-ם!!!
גוף חי, בניגוד לגופה שאין בה חיים, אין בה ריח.
מגוף מת – אין ריח רע. יש צחנה.
ככל שהנברא בדרגה גבוהה יותר, כך נבלתו קשה יותר כשהוא ללא חיות.
מלפפון רקוב, פחות גרוע מחתול מת…
חתול מת פחות גרוע מאדם מת…
ואדם ללא חיות – פחות גרוע מיהודי ללא חיות…
אתן היוצאות בימים אלו לימים של חופשה והתאווררות, וודאי גם השקעתן הרבה כדי שהם יהיו ימים של תועלת גדולה ולא חלילה משהו אחר.. מאחלת לכן שאכן תזכנה להתאוורות ונופש מתוך אוירה טובה בניחוח נעים מרומם שיותיר את רושם טוב ולדורות..
והנה הנה… תוך כדי הדברים אני לא יכולה שלא להתאפק מלגלות לכם
שבעז"ה כנס אלול השנה – ידבר בדיוק על הסוגיות האלו
של המחוזות שלצערינו אנחנו נאלצות להיות בהם…
ו… מה אז????
שותפה? חברת 'שמור לך'?
בעז"ה הקישור לרישום יהיה אצלך בלנ"ד עוד היום…
ובנתיים לכולנו
כל אחת באשר היא
שבת שלום ומבורך!
לאה
