באור פניך - מאת לאה
טבריה * רחובות * אלעד *גבעת זאב * נתיבות...
פרשת
מאת: לאה ראם
שלום כולן
מחר בעז"ה יהיה יום צום 'עשרה בטבת'
כשברגעים אלו ממש מהדהדות לנו אזעקות בכל כך הרבה מקומות ברחבי הארץ-
החורבן מורגש ביתר שאת…
הלוואי ונזכה כולנו שהיום הזה ייהפך ליום של חג ומועד! יום של גאולה ושמחה!
כי דווקא מתוך החושך והגלות – אנחנו יכולות לעצום עיניים ולהאמין שכן!
זה יכול להיות.
יכול להיות היום אפילו…
וכמו תמיד, מדורי דורות, אנחנו מחזיקים חזק –
גם אם בורא עולם מחליט שעדיין לא הגיע הזמן.
אז כמה מילים על עשרה בטבת,
על הגאולה שגם בתוך הגלות הגדולה.
עשרה בטבת הוא היום בו נבוכנצאר מלך בבל החל במצור על ירושלים.
מחד – היום הזה הוא יום של כאב וצער,
כל כך הרבה שנים אנחנו בגלות קשה ולוחצת…
אבל מאידך – דווקא בגלל העובדה שכל כך הרבה שנים אנחנו בתוך גלות
ועם כל זה – נשארים 'אנחנו'
זה עצמו בשורה גדולה ומרגשת.
'אנחנו' זה לא מספר הסוסים והכידונים שלנו,
אנחנו זה הרוח, הגבורה האמיתית,
ה"טוב ארך אפים מגיבור ומושל ברוחו מלוכד עיר" (משלי ט"ז, ל"ב).
בפרשה שלנו יש אור מיוחד מגבורה אמיתית של 'לוכד עיר'
יוסף הצדיק.
עיתונאים פשוטים היו מצמידים לו כינויים של מדינאי גדול,
כלכלן אדיר, מהפכן, אסטרטג ומה לא…
אבל בואו תראו את הדברים המופלאים שכותב עליו הרמב"ן:
לקרוא, ולהאמין – רק כי זה כתוב…
קשה להכיל כזאת גבורה אדירה:
על המילים "וידברו אליו את כל דברי יוסף" (מראשית, מ"ה כ"ז) כותב הרמב"ן:
"נראה לי על דרך הפשט שלא הוגד ליעקב כל ימיו כי אחיו מכרו את יוסף אבל חשב כי היה תועה בשדה והמוצאים אותו לקחוהו ומכרו אותו אל מצרים כי אחיו לא רצו להגיד לו חטאתם … ויוסף במוסרו הטוב לא רצה להגיד לו"
מדהים! מדהים! מדהים!
שליטה כל כך גדולה, אמונה כל כך מוחשית, מוסר כל כך … טוב…
אם אלו הם גדולי האומה שלנו, האין זה אומר שאנחנו אומה ממש גיבורה?
זה הכוחות הגדולים עימם יצאנו לגלות,
אוצרות ענק שמורישים לנו אבותינו ואמותינו הקדושים בדרך הארוכה של החיים בעולם הזה…
אז נכון,
גם עם נכון לתאריך ט' טבת תש"ד, עדיין לא הפציע אורו של משיח-
הגאולה הגדולה והגבורה האמיתית – נטועה אצלנו חזק חזק בלבבות…
הלוואי ועוד נפגש בעז"ה עוד השבוע בירושלים הבנויה!
שבת שלום ומבורכת,
לאה
