שלום כולן,

ביקורות חשובות שהגיעו:

תודה ענקית על התוכן המעניין מידי שבוע.
סליחה מראש על ההערה אבל נראה לי לא מתאים לכתוב על שבטי ק-ה סכסוך פנימי בין האחים מסתיים בהשלכת אחד מהם לבור.

לכבוד המערכת היקרה והחשובה,
ממש יישר כח על הדברים כ״כ נכון ואמיתי!!
כתבתם: לא! לא מקצים עבורם עיר חרדית נפרדת, אלא מעניקים להם מגורים חינם, כלכלה מלאה, פטור מגיוס לצבא המלך…
ואני שואלת: למה לא מקצים עיר? אני חושבת שלפי ״השקפת יעקב״ דווקא כן , שיעניקו מגורים חינם – אבל בעיר חרדית נפרדת!!!! ו… יעקב אבינו היה מעדיף לוותר על מגורים חינם ובעד להשאר בעיר נפרדת.. כיוון שניתנה העיר – נפרדת יכול היה לקבל..
עוד נקודה שחשבתי תוך כדי קריאה – הנציג החזק, שיודע לעמוד בפיתויים וכו.. הוא דווקא זה שהיה קודם ״ילד שעשועים״ שהיה שקוע בתורה עם אביו, לא זה שיצא לרעות את הצאן.. דווקא זה שהיה מנותק מעוה״ז, זה שספג אך ורק תורה!
ו… איכשהו.. , לא הרגיש לי יפה לקרוא את התיאור הפותח על סיפור הפרשה, למרות שלהסתכל על זה במושגים של ימינו, נותן עוד הרבה יותר הבנה על פלאי ההשגחה ,
זה מדי מרגיש לי כמו שהיה הראש צוות שלי יכול לתאר את זה,
לדוגמא לקרוא לריב האחים, לדין ודברים שהיה בין גדולי עולם, ענקים שבענקים ״סכסוך פנימי בין האחים״.. ס'פאסט נישט..
שוב תודה על הכל

תגובה:

תודה רבה על ההערות!!!
אכן, נפילה:(
צר לי שתחת ידי יצאו השורות הלא ראויות הללו…

לגבי עיר נפרדת: בודאי שהכוונה היתה לא זו בלבד שמקצים עיר חרדית נפרדת, אלא גם מחלקים את הדירות חינם…
ועוד הערה שלא הגיעה, אבל הגיע שתגיע…:
כקו ברור (באופן כללי בשמורה) אנחנו לא מצמידים תכונות לאבות ולאמהות הקדושות,
למי שהתורה הקדושה מספרת עליהם ולענקי הדורות.
מה כן? מצטטים ומביאים דברים שכתבו לנו גדולי ישראל בדורות הקודמים.
בהתאם לזאת אני רוצה להביע התנצלות על שורה שכתבתי על יוסף הצדיק. הייתי צריכה לנסח את הדברים טיפה אחרת.

תודה גדולה לכל מי שעם 'אצבע על הדופק' ההערות שלכן חשובות ובונות לנו את השמורה.
תודה מיוחדת למי שמעירה בכבוד ובאופן שמתיישב על הלב… זה מקל עלי לקבל את הדברים, לפעמים זה לא קל:)
מתפללת לה' שלא אכשל בכתיבותי…

ולסיום הרגש יפה שציין לנו רבי שטרנבוך זצ"ל בשיעור 'חומש':

יעקב אבינו קורא ליוסף הצדיק ומברך אותו.

"ויברך את יוסף… יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ"

את מי יעקב אבינו בירך, את יוסף או את בניו?

אומר הרמב"ן: לברך את יוסף באהבתו אותו ברך את בניו.

הדבר הגדול ביותר שאנחנו יכולים להתברך בו, זה שצאצאינו יבורכו וילכו בדרכי האבות הקדושים.

והוא הוסיף ואמר שיש כאן מסר מיוחד לכל אחד באשר הוא:
כיבוד ההורים הגדול ביותר שאפשר לעשות להורים – זה ללכת בדרך ה'. כולנו רוצות לכבד הורים, לפעמים אנחנו כל כך עסוקות בעבודת ה' שלנו, שלא מספיקות די לעשות עבור ההורים כערכם.
מבלי להמעיט כמובן בחשיבות ובחובה של כיבוד הורים כהלכתה, רוצה רק להוסיף ולהזכיר לעצמנו שההליכה ובדרכי ה' וקיום עבודת ה' שלנו – היא עצמה גם כיבוד הורים אחד גדול…

הלוואי ונזכה כולנו להתברך אנחנו וצאצאינו בברכה העצומה והגדולה מכל-
להקרא בשם אבותינו…

כל טוב ושבת שלום!

לאה

ועוד מילה:
שמעתי השבוע דברים נפלאים ממש על עניין ברכת אפרים ומנשה.
הדברים מתוקים מדבש אבל אין לי זמן לערוך אותם כערכם, אנחנו בתוך עשייה אינטנסיבית של 'יקיר לי'…מקווה בעז"ה בקרוב להביא את הדברים במסגרת ערב הסברה על התוכנית.
אולי והלוואי ויהיו לעילוי נשמת יקירנו אפרים נחום ב"ר חיים זאב
שהיארצייט שלו חל ביום שלישי זה…