כמו תמיד, גם הפעם, זכיתי (והפעם בזכות אותה 'צעירה חושבת' שכבר תקראו עליה:) ושוב אני מרגישה איך שמילות הפרשה נשלחות אלי מבורא העולם, ומדברות לי את הדיבור שהכי מתאים לי לשמוע. בדיוק ביום הזה…

"המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק וידגו לרוב בקרב הארץ" (בראשית מ"ח, ט"ז)

אז נכון שתמיד הברכה הזאת מרגשת, וזה אחד השירים שתמיד היה לי הכי טוב על הלב לסיים איתם את ה'סשן' שלי עם הילדים בלילה, אבל עכשיו, כשפתחתי את החומש לבדוק מה ה' מדבר אלי השבוע, גיליתי הארה חדשה ומרחיבת לב.

ומדוע זה מתאים לי בדיוק השבוע?

משום שמייל שקיבלנו במוקד היעוץ מ'צעירה חושבת' חמודה, גרם לי לנסות לעבד במילים דברים שאמנם קיימים לנו עמוק בהרגשה, אבל כנראה שהגיע הזמן לתת להם ביטוי גם בכלי המחשבה.

זה המייל שקיבלנו בשמורה (כמובן ברשות ובטשטוש פרטים מזהים)

שלום,

כבר כמה זמן שהשאלה מנקרת בי. חשבתי ממי אני יכולה לבקש מענה שיניח את הדעת ויתיישב על הלב. מצאתי את השמורה…בטוחה שלא טעיתי…!

אני בחורה בת 19 שחושבת המוווווווון!

על החיים ומה שמעבר.

אני חמישית במשפחה ברוכת ילדים בלע"ר. (13. ומלא קטנטנים…!) רק תחשבי כמה בלאגן זה כשחצי מהילדים במשפחה מתחת לגיל 10… ושלושה מ3 ומטה… נו. אני לא צריכה לספר… אצל כולן זה כך… פחות או יותר.

בתור בת/אחות/בחורה… זה ממש ממש קשה לי!

כי מה, לא היה הרבה יותר קל אילו היינו 5… ?

אני מרגישה 'כופרת' ח"ו… אבל- למה שאני ארצה 13 אם יותר קל 5… ?

למה לי לרצות הרבה ילדים? זה קשה לתמרן כך בכל החזיתות… לתת לכל אחד מה שהוא צריך. וגם לדאוג שיהיה בית מסודר והכל…

מה, לא יותר פשוט פחות?…

אני לא מתיימרת לנהל את העולם ח"ו אבל אולי… אני לא צריכה 'לרצות' הרבה…? (או שאחרי החתונה זה נהיה קל…?)

אני כותבת בכאב אמיתי!

אולי אני מוזרה קצת … אני מרגישה שזה נושא ש- 'לא מדברים עליו'… אבל אם יש לך מענה בשבילי, משהו שיסדר לי את ההשקפה וקצת יאיר את העיניים… אני מאוד אשמח!

תודה על הכל וש'כויח גדול!

אני…

והנה, כמה מתאים לעצור רגע ולהרגיש את: "וידגו לרוב".

זאת הברכה שמברך יעקב אבינו את נכדיו, חביביו.

עכשיו זה כבר הרבה יותר מציווי של "פרו ורבו", זאת ברכה!

ודווקא בתקופה זו, שהעולם כל כך מטושטש ולא ברור,

כשעומדים אנשים ומתקנים את המושג "ברוכת ילדים" ל"מרובת ילדים",

הגיע זמן שנזכיר לעצמנו את הברכה הגדולה הטמונה במילים 'וידגו לרוב'.

*****

אנחנו יוצאות החוצה ופוגשות המון הבדלים ביננו לבינם,

הבדלים כאלו שהמכלול שלהם מגדיר בסופו של דבר "מיהו חרדי"

אבל אין ספק שזהו אחד המאפיינים הגדולים שלנו – ב"ה משפחות גדולות.

מה עומד מאחורי זה?

כולם רוצים ילדים.

אבל אפשר להגדיר שלוש רמות כאלו של רצון.

יש את האינסטינקט הטבעי – שהקב"ה טבע בעולם והוא קיים אצל כולם, גם לבהמות יש בטבע את הצורך להתרבות.

אבל יש דרגה גבוהה יותר – רצון טבעי וצורך נפשי בילדים. כך טבע ה' בעולם, שבני אנוש חיים 'למשפחותם'. אמנם בעולם הרקוב של ימינו, התערער המושג הזה של 'משפחה', אבל זהו טבע אנושי. ובסופו של דבר ילדים זה ברכה, הם עונים על צרכים נפשיים ברורים, וביננו – הם גם פרקטיים:)

תראו לי זוג תל-אביבי אחד, אפילו זה שכל ימיו היו מוקדשים לקריירה ולכסף, הרוצה לסיים את חייו בדיור מוגן אקסלוסיבי על שפת הים – ומוכן לקבל את זה שהילדים שלו לא יהיו לצידו.

בואו נודה על האמת, גם לנו יש הרבה ערך מוסף מהילדים אשר חנן אותנו ה'…

החל מלשלוח אותם למכולת כשאת ממש רוצה קפה ונגמר החלב עבור לעובדה שזה סתם 'מצטלם' טוב יותר וכלה בסיפוק הנפשי שהם נותנים לנו. כמה שהורים אוהבים לחשוב תמיד על כל מה שהם עושים עבור הילדים… יש הרבה דברים שהילדים עושים עבורינו….

טוב, זה ברור, וזה טבעי וזה גם נכון! הילדים נצטוו לכבד אותנו – והכבוד שלהם עושה לנו הרבה טוב:)

אבל אם נהיה כנים עם עצמנו, בשביל הסיפוק האנושי הזה, מספיק שניים שלושה ילדים.

ככה למצוא בגרף את נקודת השיא של עלות מול תועלת…

כי לפעמים תכל'ס, זה פחות נח.

לדוגמא: לא יודעת מי המציא את השם 'רכב משפחתי' על זוג + שלושה… אבל להורים המבינים שממחר הרכב המשפחתי כבר לא יהיה רלוונטי… צצות להם שאלות: רגע, אנחנו בטוח רוצים את הילד הרביעי? או השישי?…

אתן מבינות לבד שהרכב זו רק דוגמה קטנה, והשאלות קיימות במיליון צמתים שונים במהלך החיים. קיימות למי שמנסה לבחון את השאלה המהותית הזאת במשקפיים של "מה התועלת שאני יכול להפיק מהילדים"…

ועכשיו מגיע הבשורה הגדולה של הברכה המיוחדת של יעקב אבינו:

הדרגה הגבוהה יותר מהדרגה ה'אנושית' בה התברכו כל בני האדם:

האבות הקדושים גילו לנו יסוד מופלא בכל מהלך החיים שלנו.

הם גילו לנו את ה' יתברך…

הם האירו את עיננו להבין שהעולם הזה הרוחש סביבנו ונגלה לעיננו, הוא רובד אחד מתוך מציאות אדירה ועמוקה.

הם הוסיפו לנו לחיינו מימד מופלא שמזניק אותנו ומעביר אותנו להיות 'בליגה' אחרת.

אנחנו לא חיים בשביל לחיות,

אנחנו חלק ממשהו ענק – יש לנו משימת על: להגדיל את שם ה' בעולם.

אנחנו כל כך נולדנו לתוך זה, או חיות את זה תקופה ארוכה כל כך, שאנחנו לפעמים שוכחות עד כמה זה מרגש… כמו שכל בר דעת מבין שחתולה שהמליטה היא הרבה פחות מאושרת מאשר אם החובקת תינוק קטן, כך הפער, והרבה יותר, בין אישה רגילה לבין בת ישראל כשרה הזוכה לעוד תינוק יהודי כשר וטהור.

"כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו" (ישעיהו מ"ג ז')

ואין מצב בעולם שהדבר הזה קורה, בלעדינו… האמהות היהודיות.

זאת הבשורה,

ויש בכוחה לרגש כל אחת מאיתנו בכל סטטוס שהוא, נשואה או טרם. אמא או עדיין לא, בעלת משפחה גדולה או מצומצמת

כולנו באותה בשורה של "בנים אתם לה' אלוקיכם" לוקחות חלק בעשיה הכי גדולה של החיים – לקרוא בשם ה' ולכבודו, כל אחת בכלים ובמידה ובכוחות ובאפשרויות שמזמן ה' לה ולתפקידה האישי בחיים.

יעקב אבינו מברך את נכדיו שיזכו.

שיזכו לחיות מתוך הכרה, הבנה והרגשה של חיים למען משהו גדול הרבה יותר מאשר המציאות הפיזית הפשטנית.

זאת ברכה לא רק לעוד ילדים,

אלא למהות חיים הרבה יותר עשירה ומלאת סיפוק…

כי עבור חיים למען המטרה הגדולה – מתאימה אכן הברכה של 'וידגו לרוב'.

כשאשה חושבת על עצמה, היא מוגבלת.

היא מוגבלת גם במספר הילדים שהיא צריכה ש'יעמדו לרשותה':)

בסין ובברית המועצות די לה באחד, בארצות הברית בשניים ובמדינת תל אביב בשלושה… אבל אישה שחיה בספירה מרוממת של חיים במחשבה על ה' יתברך, הגבול שלה הוא הרבה יותר גבוה, השמים הם הגבול במובן הכי פשוט של המילה… הוא מתרחב עד לכדי הגבולות שה' הטוב מייעד לה ונותן לה כלים עבורם.

זה קשה להרגיש את זה בעולם המטורף שאנו חיות בו

אז הנה קטע משיב נפש שהמציא לי ה' יתברך, מספרו של הרב הירש זצ"ל

כנראה בדיוק בשביל לענות לצעירונת הזאת שחושבת הרבה על החיים…

וידגו לרוב בקרב הארץ: בתחומם הנבדל, במעמקים שעין אדם אינה שולטת בהם, חיים הדגים את חייהם השקטים. בני אדם העומדים על שפת המים אינם מודעים, ואין להם מושג כלל מהחיים חסרי הדאגה, הנמרצים ומלאי החיות, המתקיימים למטה בשפע רב, מדור לדור. כך גם ינהלו בני משפחת יעקב את חייהם העצמאיים, השקטים והמספקים. הם יחיו "בקרב הארץ" בתחומם הנבדל, שאין לעולם שמסביבם אפשרות כניסה אליו, ושאין לו מושג על המתרחש בתוכו. הם יחיו כדגים במים בקרב האנושות על הארץ: "וכנוני ימא יסגון בגו בני אנשא על ארעא (תרגום אונקלוס)

לקרוא שוב ושוב, ולהתענג על המילים,

ועל המשמעות…

מאחלת לכולנו שנזכה לתואר הנשגב של

"וינוחו בם ישראל מקדשי שמך…"

שבת שלום

לאה