זוכרות את הרש"י על "ויצא יעקב … וילך" מדוע צריך לשון כפולה?

ודאי שכולן זוכרות:)

רש"י מביא את המדרש:

"מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם. שבזמן שהצדיק בעיר – הוא הודה, הוא זיווה, הוא הדרה; יצא משם – פנה הודה, פנה זיווה, פנה הדרה".

אני קוראת את זה שוב ושוב וחושבת לעצמי: וואו… יש בזה משהו כל כך מיוחד ששווה עצירה והתבוננות קלה.

בעצם מה שאנחנו רואות פה, זה שהצדיק, הוא לא רק "פונקציה של תועלת כזאת או אחרת" יודע ליישב סכסוכים, או לבאר עניינים וכו'

אלא במהותו הוא משרה מציאות כוללת של השפעת טוב.

בדיון האווילי אתמול בבג"צ נבחנה שוב ושוב הסוגיה, כמה כלכלי אברך הכולל. האם הוא 'מבזבז' את זמנו על 'לימודים בעלמא' או שמא הלימוד שלו אכן יביא תועלת, כזאת שתשתקף בגרפים של משרד האוצר.

אין מה להסביר להם כלום. מסכנים. זה כמו לשבת ליד חירש תוך כדי שברקע מושמעת מוזיקה מרגשת… באמת, אין כלים להסביר להם – מה זה לומדי תורה. הם גם לא יבינו.

אבל אנחנו… אנחנו צריכים לזכור ולהזכיר לעצמנו כל יום מחדש.

צדיק זה לא מס' נקודות בדרגת BA או MA.

צדיק זו מהות אחרת של אדם, זו דרגה כזאת המשפיעה על העולם כולו. כמו להבדיל אלף אלפי הבדלות, כמובן. משדר השולח גלים בכל האזור, האם עין בלתי מקצועית, יכולה להבחין שלא המכשיר שנמצא ביד הוא זה העושה את העבודה? לא! נראה שהמכשיר הוא יחידה עצמאית עם יכולת התקשרות…

אבל, ברגע שהמשדר מושבת, אוהו… כולם קולטים שבעצם המכשיר, משוכלל ככל שיהיה, לא שווה כלום!

זה נותן לנו נגיעה בקצה קצהו של המושג של השפעת הצדיק: ההוד, הזיו, ההדר – מקיף את כל תחומי החיים – זוהי ההשפעה של הצדיק שאימתי ניכרת? בשעה שהוא פונה לצאת מן העיר…

אנחנו בתקופה קשה, הקב"ה מנסה אותנו, האם אנחנו נמשיך 'לשדר' גם כשמסביב כולם כל כך רומסים ומשפילים את כבוד התורה.

ואנחנו יודעים שכן… נמשיך להגן עליהם ועל העם היהודי כולו,

ונמשיך בכל הלב את הדבקות והחיבור ללימוד התורה

והלואי ונזכה להיות בדרגה כזאת,

שהזיו, ההוד וההדר יפנו עימנו לכל מקום!

שבת שלום,

לאה