שלום כולן.

מייל שקיבלתי. לא נגעתי.

ראשית, תודה על כל התכנים והמיילים שנשלחים.
שמורה היא פשוט פיסה של כח ועוצמה במבול שבחוץ…
אני מקווה שגם הארות תתקבלנה בברכה, מה שנקרא "ביקורת בונה"
אני מנויה לשמורה כבר הרבה שנים,
מרגיש לי בשנה האחרונה ששמורה עברה שינוי מהותי בכל הנוגע ליקיר לי.
זה נהיה ה-נושא וה- כותרת לכל מייל וה-עניין שדנים רק בו
זה כ"כ מפריע לי.
אני לא מנויה ליקיר לי,
בטוחה שמקבלים שם המון ואין מילים להסביר וכל מה שאני קוראת על זה כל כך הרבה
אבל לי זה כרגע לא מתאים,
למה זה חייב להכנס לכל דבר.
ה"חלקנו" הנ"ל של פרשת תולדות
היה כ"כ יפה ומחזק, אבל היה חייב להסתיים ב שום שהיא פותחת נושא עמוק ומשמעותי שאנחנו עובדות עליו במסגרת 'יקיר לי':
ואח"כ הלוגו המהמם של יקיר לי ונעים ליקיר..
זה נורא מפריע לי, אני חלילה לא מאשימה, רק מודה ומשבחת ומעלה את שמורה על נס של הדור הזה..
אבל מי שרשומה- מקסים, מקבלת את התכנים שמגיע לה לקבל במסגרת יקיר לי
אך מי שלא- די…
מקווה שהובנתי.
בכל הכבוד וההערכה

הרשינה נא לי לנסות לייחד היום את מעט הזמן שיש לי כאן לתשובה על המייל הזה –
שניכר עליו שנכתב מעומק לב אוהב!
האמת, רציתי בתחילה לקשר את התשובה לפרשה,
אבל דווקא בגלל כנות הדברים – אני רוצה לענות על זה 'נקי' רק על זה.
בטוחה בחברותי המופלאות, כותבות 'חלקינו' שהן תשלמנה עבורכן טעימות מהפרשה.

אז ככה:

ראשית: חשוב לי להדגיש:
הסיבה שאני מקדמת את יקיר לי, בשינוי מקידום נושאים אחרים החשובים לי בעקיפין,
הנושא הזה הוא 'בנשמתי' ממש… משום שאני מאמינה בו!
לא בכדי בחרתי מכל הפעילויות של שמורה, לייחד את הפעילות הזאת על שמו של בני היקר זצ"ל,
אני חושבת ומאמינה בכל ליבי שבעולם הסוער של ימינו
כמה ש'שמורה' היא עוגן וחממה,
המענה האמיתי ומבול של הדור הזה-הוא קבוצות 'יקיר לי'
לא כי זה מה שאנחנו פתחנו ב'שמורה' בס"ד
אלא פתחנו את זה בשמורה – כי זה המענה האמיתי שאנחנו מאמינות בו!
למרות שיש לנו חשיפה דיגיטלית על טבעית, ב"ה
ולמרות שיש אלפי אלפי משתתפות המועצמות בכנסים
עדיין,
ייש המון דברים שנותרים ללא מענה!
עשרות פניות של התייעצויות מול המוקד לגבי מקום עבודה,
סיטואציות שונות, או שאלות של הנהגות
של חברות שמבקשות עצה.
מנסיון של צוות המוקד-
הרבה מהשאלות זה "סוגיות"
סוגיות של ליבון, בירור אישי ובחינת מציאות ותחליפים.
זה לא דברים שאפשר לענות עליהם,
אלו נושאים שצריך 'לשוחח' 'להבין' 'ללבן' אותם!…

וגם כשכן ידוע וברור לנו מה נכון,
זה עדיין לא מספיק.
איך כתבה משהי השבוע?
עברתי על הספר של שמורה ואני רואה שברוב המקרים
פשוט צריך את הפוש לעשות את הדבר הנכון…

אז המסגרת הזאת היא מסגרת תומכת
המאפשרת בירור וליבון אישי
החדרת השקפות וכח תורני מקיף
וכל זה באוירה של קבוצה שמקדמת אותך ומסייעת לך לצמוח מהמקום שלך!

למה אני טורחת לכתוב את כל זה,
הרי הרישום כבר כמעט 'מאחורינו'?
3 קבוצות בירושלים,4 בב"ב, 2 באחיסמך, במודיעין עילית, בית שמש, עפולה, נתיבות, טלז סטון ועוד…
בשביל מה 'לעצבן' על זה שוב…

והתשובה שלי:
קשה מאד 'להחדיר' מוצרים חדשים לשוק.
קבוצת יקיר לי זה לא משהו שמשכפל מוצר קיים
זה משהו שאין עוד שני לו בציבור (אולי בחסידויות מסויימות?)
ולכן, אני לצערי מתקשה 'להחדיר' אותו
היינו אמורים להיות היום 100 קבוצות ברחבי הארץ
ואם זה לא קורה, אז לא מספיק הבעתי לכן כמה זה שווה…
אולי המילים שלי עכשיו, כשהם לא 'נטו למטרה שיווקית' – יתקבלו יותר על ליבכן…
ושנה הבאה כן יהיו 100 קבוצות:)…

ודבר שני,
אני רוצה לענות לחברה היקרה ששאלה ולומר לה:
כל אחת יודעת האם אכן היא יכלה או לא יכלה להשתתף
אם היא לא יכלה (ולא בגלל כסף, כי עזרנו למי שהיתה צריכה)
אז כנראה לא זה מה שה' מבקש ממנה!!!!
אין פה מה להרגיש החמצה או צער,
זה לא שלך, וזהו!!
אני זוכרת כמו היום, את רביי שטרנבוך זצ"ל בגייטסהד בשיעור על 'לא תחמוד'
מסובב את משקפיו בידו (היה תמיד מוריד את המשקפיים כשהסתכל לכיוון התלמידות…) ואומר: "לרב דסלר היו משקפיים מאד עבות… הוא נהג לשאול: "וכי משהו יקנא במשקפיים 'המשוכללות' שלי?" הוא צריך משקפיים כאלו, לאחרים רק יזיק…"

מי שמרגישה את הצורך ויכולה להצטרף לקבוצות הללו –
זה כנראה שלה!
אבל מי שלא צריכה או לא יכולה
זה לא 'שלה'
אין מה להרגיש עם זה 'דפוק' או 'סוג ב'
צר לי ממש על מי שמרגישה ככה
אבל הדרך היחידה שלי לעשות את מה שבוער בי ומרגיש לי 'חובה קדושה':
לשתף עוד ועוד בנות בדבר המדהים הזה-
זה רק דרך ערוצי הפרסום שלנו…
אבל באמת אין מה לקחת את זה אישי…
מי שלא יכולה כלכלית – נשתדל לעזור
ומי שלא יכולה בגלל דברים אחרים – זה לא שלה!!!
ולה זה יזיק בדיוק כמו ללבוש משקפיים במידה לא מתאימה!!!

ומילה אחרונה אחרונה לסיום:

אל דאגה,

שבוע הבא הועידות
כך שכנראה לא תראו עוד (השנה) פרסומים בעניין:)))

שבת שלום וכל טוב!!

הרבה הכח –
דרך יקיר לי או בכל דרך אחרת!!!

לאה