"את הולכת עכשיו לישיבה בלשכת המנהל"?
"כן"
"בואי. אני גם הולכת, הזדמנות שאכיר אותך, אף פעם לא יוצא לנו לדבר יותר ממשפטי עבודה…"
ממממ….
אפילו שזאת אישה… עדיין… די במה שאת שומעת ממנה פה ושם כדי להבין שהיא לא מתאימה לך.
כמה פעמים זה פוגש אותנו, הצמתים הללו שאנחנו רוצות להגיד "לא"
מרגישות ש:להכניס לאוהל שלנו את ה'אבק' הזה – אנחנו לא רוצות בשום אופן…
אבל לא נעים, ושמא יחשבו, ומה יגידו?…
אז הנה לנו דוגמא, מעשה אבות, דווקא אברהם אבינו 'אבי החסד'
לא התפשר על הכנסת אפילו אבק ע"ז לאהלו.
גם במחיר של 'לא נעים' ו'לא מקובל'…
מי שמע אז, על מצב מוזר כל כך שקודם מתרחצים ואחר כל הולכים ללון???
אנשים עייפים, למה להכביד עם מקלחת? (מי היה מאמין:) )
הנה לוט, מתנהג 'כמו מענטש' ומארח כמו שמקובל מקדים לינה לרחיצה
אבל… למרות הכל,
אברהם אבינו ע"ה, עמוד החסד הגדול – לא וויתר
כסבור שהם ערביים שמשתחוים לאבק רגליהם והקפיד שלא להכניס ע"א לביתו (ב"מ פו) אבל לוט שלא הקפיד הקדים לינה לרחיצה שנאמר ולינו ורחצו רגליכם
נסללה לנו דרך מצויינת, איך להיות בעלי חסדים, מתנהגים בכבוד ובקידוש ה'
ועם כל זאת… לא מתירים אף לא ל'אבק' של חטא לחדור פנימה.
קצת תימרון… וגם זה מסתדר:)
שבת שלום!
לאה
