שלום יקרות,

כן, אני לא חוזרת בי.

כשאנחנו רואות מה קורה כאן מסביבנו – נראה שאין הגדרה קולעת מזו:

יאוש אחד ענק.

העולם כולו תוהו ובוהו אחד גדול, איפה המוסר? היכן הערכים? איה החוסן הרוחני?…

כעובדות הנאלצות לצאת מידי יום לעולם הקר, אנחנו יודעות להצביע על כל כך הרבה תחומים מפחידים… אבל אפילו ניקח רק נושא אחד (מרכזי ואדיר מימדים) שזה הטכנולוגיה – מזה לבד אפשר לקבל חלישות הדעת.

הרגשתי את זה השבוע כשעברתי על חומרים של 'הנני'.

'הנני זה עוד פרוייקט חזק מבית ארגון 'TAG' בארה"ב ובעולם כולו.

למי שלא מכירה, זהו ארגון הנלחם מול פגעי הטכנולוגיה בכל החזיתות: גם פתרונות סינון, גם הסברה וגם מערכת שלמה של שיעורים מבוססים על משנתו של הגאון רבי מתתיהו סלומון שליט"א משגיח בישיבת לייקווד – "הנני"

אנחנו עסוקים עכשיו בלגבש מתווה של שיתוף פעולה כדי להעביר לכם את אוצר החיזוקים המופלא הזה, ובעז"ה תשמעו על זה (מקווה, בעז"ה) בקרוב.

אבל מה שרציתי עכשיו לספר, זה שהרבה מדובר שם על המהפכה העולמית הזאת, ומתואר שם עד כמה היא תציף את כולנו כנחשול אדיר של צונאמי.וזה בהחלט מפחיד…

אבל האם יש מקום לייאוש?

בואו נבדוק…. כי, אמנם, לנו נסיון האינטרנט ושות' זה משהו חדש, 'כולו' שניים שלושה עשורים, אבל אין ספק שאבותינו הקדושים, שצפו ברוח הקודש וידעו מה עתיד להיות בכל דור ודור, ראו גם את זה.

ואולי את זה בדיוק ראה יעקב אבינו כשהסתכל על כל 'אלופי עשיו'

רש"י: יעקב ראה את כל האלופים הכתובים למעלה, תמה ואמר: מי יכול לכבוש את כולם?… (בראשית, ל"ז א')

שרו של עשיו מופיע מולנו באלפי חזיתות שונות…. מי יכול לכבוש את כולם?

וכמעט שאנחנו רוצים להרים ידיים ולהתייאש…

לומר שזה גדול עלינו,

שזה בלתי אפשרי,

שזה קרב אבוד מראש,

שכולם בווצאפ, כולם בסמארטפון, שכולם באתרי חדשות או בלייני קניות…

ואז נוחת לו בתיבה שלי סיפור. הסיפור בעז"ה יהיה אצלכן ביום שלישי, אבל אני זכיתי להתרגש ממנו ראשונה.

ויש שם בסיפור את כל האלמנטים של חוסן וגבורה יהודית אמיתית

ואני מרגישה את התשובה שהמדרש עונה לפחד של יעקב אבינו:

וישב יעקב , הפשתני הזה נכנסו גמליו טעונים פשתן, הפחמי תמה אנה יכנס כל הפשתן הזה, היה פקח אחד משיב לו נצוץ אחד יוצא ממפוח שלך ששורף את כלו, כך יעקב ראה את כל האלופים הכתובים למעלה, תמה ואמר מי יכול לכבש את כלן, מה כתיב למטה, אלה תולדות יעקב יוסף, דכתיב והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש (עובדיה א'), נצוץ יוצא מיוסף שמכלה ושורף את כלם: (ב"ר פ"ד ה')

אתן יודעות מה נוסחת הקסם הזאת שניצוץ קטן אחד מתגבר על הררי ענק?

העובדה שאצלנו זה ניצוץ של 'אש' מול מטעני ענק של קש.

זה מה שיפה אצלנו… שיש לנו אש שבוערת אצלנו בתוך הלב, וכשיש אש, גם אם היא קטנה – יש בכוחה לשרוף.

רק צריך להפיח בה את הלהבות, והיא יכולה להבעיר יער שלם…

זה החיזוק! זאת התקווה!

והנה אני חוזרת למאגרי הרוח שנפרסים לי בחומר שנבנה בידי עמל ב'הנני', באש המרצדת כאן בשמורה וברוך ה', באוצרות הרוח היהודיים שלנו או במבט אל דמויות ההוד שלנו כעם.

אין מקום לשום יאוש כלל:)

יש לנו כח לנצח, ובעזרת ה' נעשה את זה.

אוטוטו חנוכה, סמל הגבורה וההישרדות.

איך הם עשו את זה?

פשוט – עשו!

קמו וקיבצו את כל ה"מי לה'" ושרפו דרך ניצוץ קטן…. מחסנים מלאים קש.

חיפשו את פך השמן הטהור – והדליקו אותו,

וזה עובד…

זה גורר ניסים על טבעיים-

שמונה ימים של הדלקה, עד שמגיע האספקה המחודשת.

יש לנו את האש בנשמה,

רק צריך להאמין, להשיב רוח

ולשגר את ניצוצות הקדש-

שיכלו את שרו של עשיו…

שבת שלום,

שבת של "ועל מנוחתם יקדישו את שמך',

לאה