שלום כולן!
התורה הקדושה בוחרת להקדיש כל כך הרבה פסוקים לתיאור מסעו של יעקב אבינו בעקבות כדו,
ולא בכדי.
הרבה יש לנו מה ללמוד ולהשיב את הלב,
מכל התנהלות, התנהגות, אמירה או עשייה,
של האבות הקדושים.
תורה היא. ולימוד היא צריכה.
לפעמים זה קשה, צריך להתאמץ כדי לתרגם את הדברים לשפה ולחיים שלנו,
אבל הפעם – מילותיו הנפלאות של רבינו בחיי נראות כאילו נכתבו במיוחד עבורינו,
לתאר את המציאות היומיומית שאנחנו חיות בה.
התרגשתי לקרוא את המילים הללו,
שמתארות אותנו כל כך מדוייק,
ואולי גם אתן תזדהנה עם התחושה הזו:
ויוותר יעקב לבדו (בראשית ל"ב כ"ה)
אומר על כך רבינו בחיי:
ויותר יעקב לבדו. דרשו רבותינו ז"ל לכדו קרי ביה, מלמד שחזר על פכין קטנים, ללמד שממונם של צדיקים חביב עליהם כדי שיתרחקו מן הגזל, כך פירש רש"י ז"ל. והכוונה כדי שלא יסתכנו הבנים הקטנים בדרך אם לא ישתו, ולכך שם עצמו בסכנה לחזור, והמקטרג נזדווג לו מיד.
אז מה יש לנו כאן?
יש לנו כאן "יציאה לעבודה" – מלמד שחזר על פכין קטנים…
יש לנו כאן הבנה שאם אנחנו במקום התעסוקתי הנכון – אנחנו אמורות לחבב את העשייה, משום שהיא מצילה אותנו מחטא – ממונם של צדיקים חביב עליהם
ויש לנו את הסיבה בשלה אנחנו בכלל עושות את כל המאמץ הזה… – כדי שלא יסתכנו הבנים הקטנים אם לא ישתו… להביא פרנסה וטרף לביתנו ולילדינו – שאיתנו או שיגיעו בעזרת ה' בקרוב…
ואז, מגיע הרגע הדרמטי של הסיפור:
יצאנו, עשינו, היינו לבד, ו – נזדווג לנו המקטרג!
כאן מתחיל המאבק!
כש'הלכדו' הוא 'לבדו'…
***
זאת היא מציאות חיינו, עובדה קיימת.
והאמת, שגם אם אנחנו לא 'לבד' כל כך הרבה פעמים המקום שלנו הפנימי – מרגיש את הלבד
המלחמה עם המקטרג היא קשה,
בעז"ה נוכל לה!
אבל לפעמים… אנחנו עלולות לצאת צולעים על כף ירכינו, חלילה…
יש הרבה דרכים להתחזק במלחמה הזאת,
אבל אחת הדרכים החזקות שלנו –
זה פשוט להשתדל לא להיות לבד!!!
אני שמחה בס"ד להודיע בזאת על פתיחה של הרישום בפועל לקבוצות יקיר לי
הנה לנו המקום להתחבר ולא להיות לבד!!!
רגע לפני שאנחנו שולחות פרטים עם רישום,
רק לשתף אתכן באיך זה מרגיש,
כשלא נמצאים לבד:)
שבת שלום וכל טוב,
לאה
נ.ב.
תודה למי ששמה לב והעירה את תשומת ליבי ששבוע שעבר טעיתי בפרשה…
