שלום כולן,

בין אם אווירת הפורים זורמת לנו בעורקים טריה מאמש… ובין אם כבר חלפה יממה, עדיין כולנו שם, נתונות תחת רושמן של הימים. אלו ועוד הזמן הגדול שבפתח – ימי הפסח, ספירת העומר וחג השבועות… מבטיח לנו בעז"ה הזדמנות מצויינת לחוויה מושלמת:)

אבל כידוע בתור בנות לעם הזה, יש לנו עוד מימד מופלא של פרשיות השבוע, שגם להם יש את ההשפעות והכח המסוגל שלהם.

השבוע יש לנו בפרשה את אחד העניינים הגדולים ביותר בהיסטוריה של עמנו.
חטא העגל.
מאורע היסטורי, בלתי נתפס, שאת המחיר הכבד שלו אנחנו משלמים עד היום.

בטוחה שכולכן שמעתן ולמדתן הרבה על עניין חטא העגל, אבל בבמה הצנועה הזאת רציתי להביא כמה מילים נפלאות מהרש"ר הירש, שאמנם נכתבו בעידן אחר לגמרי, אבל כוחן יפה היום – לא פחות מאז…

מסביר הרב הירש על המילים: "קום עשה לנו אלוהים" (שמות ל"ב, א') שאמרו בנ"י לאהרון הכהן כאשר נוכחו לראות שמשה רבינו בושש מלשוב, שיש אמונה כוזבת אצל הטועים לחשוב שיש להם יכולת להקים ישות חיצונית, שאליה הם יתיחסו וישאבו כוחות ממנה.

כמובן, שחשיבה כזאת היא אווילית, להאמין שהאנושות יכולה לברוא מציאות שתהווה מקור חיצוני של כח. אבל מאחר והאדם רוצה להרגיש שליטה, נח לו להתפס לרעיון הזה, שיש בכוחו לברוא לעצמו אלילים.

כמובן שכשאנחנו קוראות את זה כאן, קל לנו ללעוג על התפיסה הזאת,
זה נשמע ארכאי ומיושן…
אבל… האם אכן אנחנו משוחררות ממנה לגמרי???
האם אנחנו לא נתפסות לפעמים לרעיון שכוחנו ועוצם ידינו 'יעשה לנו את החיל הזה' כזה או אחר?

כשאנחנו מסתובבות ברחובות לא נמצא חנויות לממכר אלילים…
אבל גם בשנות ה2023 קיימת מציאות של אמונה בדבר חיצוני שהוא זה שיביא לנו את השגשוג וההצלחה.
מה נמצא בעידן שלנו?

נמצא תחת כל עץ רענן התפתחות מטאורית של כח מסוג אחר המאיים להציף את העולם.
כח הטכנולוגיה.
הטכנולוגיה כישות המאפשרת כח, קידום, כסף ושליטה. בעידן ה'בינה' בה רב הנסתר על הגלוי-
התחושה היא שאכן יש כאן משהו ממשי מאד שהתלות והסגידה אליו היא כמעט מובנת מאליה.

כאן באות מילותיו הנפלאות של הרב הירש לתת לנו כח מול הסער הגדול:
דמיון תעתועים הוא לחשוב שאדם צריך לעשות לעצמו אל – הווי אומר שכדי להבטיח את עתידו, עליו להעמיד לפניו דברים שהוא בחר בהם והוא עשה אותם, כהתגלמות הערך העליון שלו… כל אלו הם חזיונות תעתועים, אשר מאז ומעולם שלטו על שאיפותיהם העליונות של בני העולם הלא יהודי, ושהביאו לידי עבודת עץ ובן הן בדמותה הגסה והן בדמותה הרוחנית…

בניגוד לחזיונות תעתועים אלו ניצבת האמת של היהדות, האמורה לשים קץ לכל דמיונות השווא של עבודה זרה סובייקטיבית, בכל צורה שהיא.

במילים פשוטות בנות ימינו:
גם אם נראה לנו שהכח וההצלחה תלויים במשהו, אנחנו צריכות לשנן לעצמנו שוב ושוב:
מקור הכח, היכולת וההשפעה – הוא אך ורק מידיו של הבורא יתברך…
כל נסיון לחשוב כאילו השפע יגיע לנו ממקורות אחרים – הוא אוילות גמורה …

הרש"ר הירש מדמה את זה כמטיל מתכת שנראה שאין לו יכולת השפעה מגנטית.
מתי תהיה לו? כשנכוון אותו לכיוון הנכון, אז כח המגנט יהיה גם בו…זה דוגמא קטנה להשפעה ולכח אלוקי.

אדם אינו יכול לעשות לעצמו אל (-מקור כח ל.ר.)… אדם אינו יכול לקרב את האלוקים אליו… אלא על האדם לקרב עצמו אל האלוקים בכל בחינה ובחינה של חייו, על ידי מילוי כל הוויתו בתוכן רוחני ומוסרי…

הלימוד הגדול שלנו ממעשה העגל הוא לא רק זה,
הוא גם העובדה שיכולה להיות מציאות שסביבנו נראה שכולם כולם נופלים ברשת…

כולם רוקדים, שמחים וחוגגים סביב עגל הזהב..
ורק קומץ קטן של העם – רק שבט לוי – עומד בצד ומסרב להצטרף…
ובכל זאת – הצדק עם אלו שלא נכנעו!!!
ההסטוריה מוכיחה שיש פעמים שעומדים מן הצד ולא מצטרפים לריקודי עגל הזהב –
ובסופו של דבר: זוהי ההצלחה, וההצלה הגדולה של העם!

ציטטתי פעם את הרעיון הזה בועידה של יקיר לי, והזכירה לי חברה מהמשתתפות,
היא הזכירה לי, את עצמנו!
את הנשים הצדקניות שלא נגררו לחטא ששטף את העם…

כן!
לנו יש את הכח לעצור את הסחף ואת הדהירה אלי תהום.
אנחנו יכולות לסייע בהצבת גבולות ברורים בין שימוש בכח הזה מתוך שליטה וניהול,
לבין היסחפות והטלת כל הקדוש והיקר ללהבות של אש ה'עבודה זרה'…

מאחלת לכולנו שבת שלום,
שבת של טעינת כוחות לקראת הימים הגדולים…
שבת של 'יכירו בניך וידעו כי מאיתך היא מנוחתם ועל מנוחתם יקדישו את שמך,

לאה