פעם חשבתי שאברהם אבינו ע"ה לא רצה לקבל כלום ממלך סדום, כדי שלא יהיה מצב שרכושו של אברהם יהיה ממנו, שמא יאמר: "אני העשרתי את אברם". הופתעתי לראות שזה לא בדיוק כך..
החידוש בדברים הוא עצום ורלוונטי מאד גם עבורינו:
שואל ה"שפתי חכמים", מדוע לא יכל אברהם לקבל מעט רכוש, ואז ברור שלא מלך סדום הוא זה שהעשיר את אברהם?
והתשובה,
שכתוב בגמרא "עשר תעשר"-עשר בשביל שתתעשר, ועל כן אמר אם אקח ממך חייב אני לעשר וממילא אהיה עשיר, ואחר כך תאמר "אני העשרתי" מכח ממון שלך שאתן מעשר.
וואו…
מדהים…
לאברהם אבינו, שראה את העולם בראייה האמיתית ביותר, היה ברור שגם אם הוא יקבל מעט רכוש ממלך סדום, והוא יקפיד להפריש מתוכו מעשר, בסופו של דבר – הוא יתעשר! משום שכתוב "עשר בשביל שתתעשר"
העושר הזה שיגיע בעקיפין ממלך סדום, מעמעם את הגילוי בקיום ההבטחה של השי"ת לאברהם… ואת זה אאע"ה רוצה למנוע…
כולנו יוצאות לעבוד,
ולהרבה מאיתנו יש יתרת 'מעשרות', לפעמים אפילו הגונה…
וכן. לא תמיד קל להעביר כספים לצדקה, לפעמים מתגנבת לנו ללב ההרגשה שאנחנו 'מוסרות' משהו מעצמנו… עבדנו קשה כל כך, ולהפריש עשרה אחוז – זה לא קל…
אבל האמת הפשוטה היא שזה בדיוק ההפך!
(אני לא נכנסת לפולמוס ההלכתי של מתי צריך להפריש וכמה, רק להזכיר לעצמנו ש- )
העשירית הזו שאנחנו מפרישים… היא היא זאת שמעשירה אותנו!
שבת שלום,
לאה
