שלום יקרות,

ברור לנו שאם התורה מקדישה כל כך הרבה מקום לנושאי החלומות, זה לא בכדי.

לא נצליח בבמה המוגבלת הזאת להעמיק ברעיונות עמוקים ונשגבים הטמונים בכל תג ותג מפסוקי החלומות, ואפילו לא נתמקד בעניין החלומות – כחזון, שאף להם יש השפעה אדירה על כל החיים שלנו.

אני מרגישה שאני רוצה לדבר על מימד אחר לגמרי של החלום,

מימד המציאות המדומה.

כשאומרים 'פלאי טכנולוגיה' אני בטוחה שזה אחד מהם…

במוצש"ק האחרון, התאספנו כמה עשרות נשים ובנות – 'הצוות המנצח' של מתנדבות ועובדות השמורה, והמראנו יחד למסע.

לא רצינו לבזבז את הנסיעה הזאת על ביקורים עקרים, ולכן, הצטרפנו לסיור מעצים של הרב גולדווסר שליט"א במשעולי החיים שנגדעו, ורוחם מרחפת ומורה לנו דרך…

את הרב גולדווסר אנחנו מכירות כולן מהשיחות המרתקות בקו 'שמועה'. ובכל זאת, כל כך הרבה חדש ומפתיע היה לנו בחווית הסיור הזאת, שכולה היתה מסע של גילויים מרגשים. ביד אומן ובשפת לב עשירה, הוא הוביל אותנו לגלות את עצמנו בתוך מחנה ההשמדה וגיות ההריגה.

רוצות טעימה? בבקשה:

השתתפנו בשולחן שבת של בנות בית יעקב, שמלבד הנשמה הטהורה לא היה בו אף רכיב ממשי- לא נרות שבת, לא אוכל, לא מלבושי שבת… ובכל זאת, על כנפי הדמיון הן הפליגו לתוך חווית סעודת שבת. 'אכלו געפילטע פיש' ושרו 'כל מקדש שביעית', 'שתו מרק' ושרו 'קה ריבון' 'אכלו בשר ותפוחי אדמה' ושרו צור משלו אכלנו…

התחשמלנו מהזרם שעבר בין האסירי המחנות כשצעדו קילומטרים רבים למקום העבודה, ונתנו יד ליד עד שנגעו ביהודי האחד שתחת כל המדים – זכה והחביא תפילין במסירות נפש…

היינו שם,

במסע מופלא של חווית צפיה בתלת מימד – 'ניצחה הרוח'

היינו.

חווינו.

שאבנו כח.

ומדוע אני נזכרת בזה, תוך כדי שאני מדפדפת וקוראת את הפסוקים הקדושים של הפרשה שלנו? משום שאני מרגישה שההתפתחות המטאורית של חוויות התלת מימד, באה לתת לנו מסר מיוחד!

כתבתי לכן פעם, לא זוכרת באיזה הקשר, על החוויה של תלת המימד ב'ירכא'. אני, אישה שפויה בדרך כלל, יודעת בידיעה גמורה שאני עומדת ניצבת ובטוחה לחלוטין, ובכל זאת – מלאת סיוט ואימה מהריחוף המפחיד מעל גורדי השחקים בנדנדת ענק…

מפיקות 'ניצחה הרוח' עדיין לא חלמו אז אפילו, על היוזמה המדהימה הזאת, של חיבור הטכנולוגיה המופלאה של המציאות המדומה, לתוכן רוחני עמוק. ומבחינתי עולם ה3D התחיל ונגמר שם, בבין-הזמנים בצפון. והאמת? זאת היתה 'חוויה מבוזבזת'… אבל, אחרי הכל, חוויה:)

אבל, חווית המסע המרגש לפולין של השבוע האחרון, נטעה בי הרבה זרעי מחשבה ומעבר לכמויות הכל שהיא הטעינה בי, מעצם הסיפורים המפעימים, היא חדדה לי עוד יותר את היכולת המופלאה שיש בידינו-

לשנות מציאות!

נכון שלא תמיד יש לנו את משקפות הקסם הללו, אבל יש לנו עוד כל כך הרבה כלים – ליצור מציאות.

בימים הגדולים של חנוכה, הזמן שמסמל כל כך את הגבולות הברורים בין הבית לבין הרחוב, הזמן שמדליק אצלנו מחדש את כח החינוך וחשיבות המשפחה היהודית,

בזמן היקר הזה, זאת ההזדמנות שלנו לעצב מציאות!

יש כלים לעשות את זה: איך להשרות אוירה, איך לרסס טללי השראה, איך לבנות סביבה תומכת שתאפשר לחוות את מה שאנחנו רוצים להרגיש. אפילו בסיפורי הגבורה עצמם, עובר כחוט השני המרכיב של הדמיון ששימש אותם כדי לשרוד ולצלוח את התקופה הקשה.

וכן. זה בהחלט רלוונטי גם אלינו.

רוצות דוגמא מעשית? קיבלתן!

העברנו לכן מהקו לשותפות, אל 'השלוחה הפתוחה' הרצאת 'מליון דולר':)

בחצי שעה מתמצתת לנו אסתי דומב, מרצה ומטפלת רגשית, מגוון כלים פרקטיים משמעותיים איך נגרום לשהות שלנו עם הילדים – להיות זמן איכות אמיתית.

השיחה שלה היתה כל כך טובה, ומאחר ובראש הרגשתי שיש כאן אימפלמנטציה אמיתית של בניית 'מציאות' לתוך החיים, ביקשתי ממפעילות הקו רשות לפרגן אותה גם בשלוחה הפתוחה:) (בשלוחה 6>1>3>2)

זאת ההזדמנות שלי להזכיר לכולן שהשיעורים המיוחדים בשלוחה הפתוחה – זמנם מוגבל. בזמנו היו לנו עשרות בקשות לשמיעה חוזרת של הרבנית ולדמן, ולצערינו, לא יכולנו להיענות… נצלנה את הזמן להאזין לסדרה המיוחדת של הרבנית בילגריי, ולבחורות שביננו, מהרנה להאזין לסדרה המרתקת והמעצימה של יהודית סלומון.

גם היא תרד מהקו בסוף השבוע הבא.

אל תגידו שלא נתנו שבוע התראה מראש:)

מאחלת לכולנו לזכות ולהישאב כל-כולנו לתוך הימים הגדולים המשמשים ובאים…

שבת קודש… חנוכה וראש חודש

הרבה יותר משלושה מימדים…

כל טוב ושבת שלום,

לאה