שלום יקרות,
אחד הדברים שהיו נראים לי הכי מוזרים בחנוכה, בעשרות השנים בהם ביליתי את הימים הגדולים הללו בעודי יושבת במשרד זר ומנוכר, זה החגיגות הגדולות שחוגגים אחינו שעדין לא זכו להכיר את אור התורה והמצוות.
הלו… על מה בדיוק אתם חוגגים?
אתם יודעים על מה אנחנו מציינים ברוב אושר את הימים?
על זה שקבוצה קטנה של 'פאנאטים' , יצאה להילחם בחרוף נפש – וניצחה?
במילים של הדור שלנו, זה היה משהו בערך כזה:
קבוצה קטנה ושולית מהעם החליטה לשים סוף להוללות ולהפקרות השלטת בעולם וגם בעם המתחוללת במסגרת 'המהפכה הטכנולוגית'. הם קוראים די לפתיחות ולנאורות, ולחייב התקנת סינונים מוקפדים על כל מערכות המחשב במדינה.
עמותות 'חילוניות' הממומנות במליונים, על ידי מרכזי הקידמה ביוון, סליחה בעמק הסיליקון, יוצאות במלחמה.
בכל מגדל באזור תל אביב והמרכז, ועל החזית הבולטת בכניסה לירושלים ולכל הערים המרכזיות מונפות כרזות ענק: "די לחושך ולסתימת פיות" "העם הנאור דורש חופש טכנולוגי" "לא ניתן למיעוט השמרני לעצור את הפלורליזם"
היועמש"ית בהיסטריה מוכרת, מפיקה חדשות לבקרים חוות דעת ארוכות בדבר החובה הקדושה לסתום את פיות אלו הדוגלים בסתימת פיות וכו'
הפגנות אלפים ענקיות בכל מקום בארץ בהשתוללות חסרת תקדים – דורשות פריצת כל מערכות הסינון וביטול כל החומות המפרידות בין ישראל לאומות.
וכל זה אינו מצליח להם!
המיעוט הקיצוני, הצידקני, הקטן והחלש – עושה את זה ובגדול!
מטראמפ ועד פוטין, מהנשיא הארגנטינאי חאבייר מילייאבו ועד נשיא המורדים האכזרי בסוריה מוחמד אל-ג'ולאני, כולם מרכינים ראש ומודים שאכן – במדינת היהודים תשלוט מדינת הלכה המושתתת ומתופעלת לפי כללי ודקדוקי תורת ישראל, ולאור תפיסת 'פח השמן הטהור' של מוביל קבוצת הקיצוניים.
וזה רק חלק אחד של הפאזל,
משום שבמקביל התרחשה גם מלחמה של ממש!
טוב, מלחמות זה משהו שאנחנו מכירים לצערינו, וגם היא התחוללה פיזית בין אותו קומץ פאנאטי לבין 'מקדמי הנאורות והפלורליזם'
ומי ניצח?
ברור! המכבים!
וכאן מתחיל הבלבול,
כי כשהם חוגגים, הם חושבים שמדובר במלחמת כח, והם לא קולטים שמלחמת הכח היתה רק חלק קטן של הסיפור… הם נלחמו לא על 'מי ישלוט' אלא: מה ואיזה רוח תהיה שלטת בעם!
השילוב של הודיה על ניסי המלחמה יחד עם הדלקת נרות – הוא מהותי!
הוא בא לחדד לנו שאין הנצחון אלא נצחון של הרוח שהביאה הקבוצה הזאת,
רוח של נחישות ורצון לדבקות מוחלטת בבורא יתברך!
רוח של אחיזה ללא פשרות, גם במקומות של 'טומאה הותרה בציבור' והתרים כגון דא…,
רוח של אי הסכמה מוחלטת לכל כוונה של מחיקת ההבדלים המהותיים בין ישראל לאומות!
דווקא בימים האלו, שמלחמה אמיתית של ממש נערכת ברחובות,
ויש מי שטועה לחשוב שהנצחונות הם בגלל כח כזה או אחר
לפחות שאנחנו נדע אל נכון את האמת המוחלטת
הניצחונות, גם הפיזיים, הם בגלל נצחונות של רוח
בגלל נחישות שלך ושלך ושלך
לעמוד ולהישמר מול אויבי התורה!
אז כשאת עומדת ומהללת ומודה לבורא,
יש לך את הפריוולגיה להוסיף עוד מילה של הודיה,
על שזכית להיות ממתי המעט של העם ההולכים באור
המחפשים את פח השמן הטהור –
וגם מוצאים אותו!
המדליקים נרות בתוך עולם של לדים, ונצנוצים ופרוז'קטרים רבי עוצמה
והכי חשוב:
ממשיכים לחפש את הקוראים "מי לה' אלי"
ולהיצמד אליהם…
חנוכה שמח ושבת שלום
לאה
