שלום כולן,
אנחנו יחד במסע. כן?
מסע עם ישראל באשר הוא,
מסע המתחיל בכניסה בשערי מצרים ואט אט מגיע לעומק הגלות הקשה והכואבת.
הרבה אנחנו יכולים ללמוד מהתקופה הזו,
'כור ההיתוך' שהושמנו בו במצרים-
זה שחישל אותנו לעמוד בעוד אלפי שנות קושי וצרה.
כי מה מחזיק יהודים בעת צרה?
מה הכח המאפשר להם לשרוד למרות הכל?
התשובה במילה: האמונה.
אז בואו נקדיש היום כמה דקות, לאוצר המופלא הזה ששמו: אמונה!
והנה כבר שאלה גדולה:
פרק ד' מדבר על כך שה' יתברך נגלה בסנה למשה רבינו. הקב"ה מצווה אליו שילך למצריים ויביא את בשורת הגאולה לעם. משה חושש שהעם לא יאמין לו, ומקבל מספר אותות שיוכיחו את אמיתות דבריו של משה רבינו. ואכן:
וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר ה' אל משה ויעש האתת לעיני העם: ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו (בראשית ד' ל'-ל"א)
הגמרא במסכת שבת, מביאה את הפסוק הזה כהוכחה שאכן "בני ישראל מאמינים בני מאמינים"
שואל על זה רבי ומורי הרב מרדכי מילר זצ"ל: וכי האותות הללו הם אלו שמראים שבני ישראל 'מאמינים בני מאמינים'? מה מיוחד בכך שהאמינו לאותות, שהוא מה שמראה את מציאות האמונה בעם ישראל?
ומסביר על כך יסוד נפלא בנושא האמונה:
והתשובה היא שהאמונה באותות אכן מוכיחה שישראל מאמינים היו. אין בכל הניסים להצית את אש האמונה. ההתרחשויות השונות בדרך חייו של האדם אינם מחייבות מסקנה אחת חד משמעית. אדם רואה מה שיש בתוכו. הפירוש שהוא מפרש את המציאות אינו אמיתי לכשלעצמו…הצדיק ימצא עדות להשקפת עולמו בכל הסובב אותו, בכל פרט מחייו, אך גם הכופר ימצא סימוכין לשיטתו על כל צעד ושעל.
היסוד המופלא הזה יכול להסביר את מה שאנחנו נוהגים להביא כאחד ממחזקי האמונה:
"האמנתי כי אדבר"
ככל שהאדם יותר מדבר את קול האמונה, יותר מדגיש את מציאות ה' יתברך בכל מקום ובכל זמן,
כך מתחזקת בליבו האמונה!
זאת מציאות!
כי האמונה זה הפרשנות המתמדת שלנו למציאות – בכך שהכל מאיתו יתברך!
אברהם יצחק ויעקב זרעו בנו את יסודות האמונה,
זה לא רק שאנחנו חיים היום 'בזכות' האבות,
אלא- 'בזַכּוּת אבות'
הם טמנו בליבם של כל אחד מישראל – את כח האמונה בבורא יתברך!
העובדה שעם ישראל מאמינים כשהם רואים אותות, משמעה, שהם מפרשים את המציאות לאור אמת בסיסית שהאבות הקדושים הורישו להם – מכאן שבני ישראל מאמינים בני מאמינים!!!!
***
מחר בעז"ה, אם לא שנזכה לתחית המתים, יחול יום השנה השלישית לפטירתו של בננו האהוב והיקר – אפריים נחום זצ"ל.
אפריים היה ילד שראה בכל רגע ורגע את מציאות ה' יתברך – לנגד עיניו!
אני זוכרת כמו היום איך נכנסתי לחדר הילדים, הוא היה ילד. ילד קטן ממש. ואני שומעת אותו מסביר לאחותו הקטנטנה שכדאי לה לשכב על הגב, כי כך מסתכלים בלילה על השמיים וחושבים על ה'…
האמת, שתוך כדי שאני כותבת את זה… אני נזכרת שבעצם כך גם היתה נראית דרישת השלום האחרונה שקיבלנו ממנו. הקב"ט שמצא אותו בשדה ותיאר לנו את התנוחה הנינוחה בה הוא נמצא. שוכב כשפניו כלפי מעלה "היה נראה כל כך רגוע, ידיים לצידי הראש פרוסות כלפי מעלה… כאילו הוא באמצע תפילה"…
אם אני מנסה לחשוב על משהו שאני יכולה לקחת ממנו – זה כנראה גם הדבר הזה:
לחיות את בורא עולם בכל רגע ורגע…
לפרש כל אירוע ומציאות שקוראת בעולם – באור של אמונה!
אין צער בעולם, אין עצב, אין ייסורים ואין כאב
יש אמירה של בורא עולם שעלינו לפרש…
חוויתי השבוע טיפול שורש מורכב ו… כואב.
כשהרופא הזריק לתוך העצב המדולק, ידעתי בוודאות שהנה – יש כאן שניה של כאב אבל שרק היא תאפשר לי את המשך הטיפול. גם בהמשך, כשהיה רגעים של נגיעה בדלקת שנשארה בנפתולי התעלה – ידעתי בוודאות שלולי הכאב שגרם לי להתריע לרופא – הדלקת היתה נשארת שם ומתפרצת בהמשך…
כשאנחנו יודעים בוודאות שיש בורא עולם, המנהיג את העולם בחסד וברחמים,
ומעביר אותנו בעולם של 'כור היתוך' לקראת המטרה הגדולה של העולם-
כשאנחנו מבינים שאנחנו כאן כחלק משליחות לאומית אדירה-
לשמור על התורה, לקדש שם שמיים,
ממתן תורה ועד בא גואל צדק-
הכל נראה אחרת.
יותר טוב. ועוד יותר…
****
בדור שלנו,
'המפריע' הגדול של הדור הזה,
'המכסה' הגדול של מציאות ה' בעולם,
'המסך' הכבד ביותר שמסתיר מעיננו את אור האמת-
זה המסך…
אנחנו שוקדות עכשיו בשמורה על הכנת קמפיין חיזוק גדול בנושא. קיוויתי מאד שנסיים עם 'מערך ההגנה' על הבית עד היארצייט, אבל התפתחו דברים גדולים מידי בשביל להשיק כבר עכשיו את כל המבצע הגדול..
אני מרשה לעצמי להציג בפניכם את עיקרי הדברים, רגע לפני ההשקה:
לקבל על עצמנו להמעיט 'השתקעות' בעולם האינטרנט, ולהביא לחיזוק כל שהוא בהתנהלות שלנו בין הבית-העבודה.
ניתקתי את האינטרנט בשעות 'הבית' / ניתקתי אתרי בילוי ופנאי / העברתי את המחשב לעבודה מחוץ לבית / יצאתי מצ'אטים חברתיים וכו' כל אחת יודע מה הדבר שמטשטש אותה מעבודת ה'
בואו ונקבל על עצמינו חיזוק מסויים בדבר הזה…
מחר, יום היארצייט, לפי מה שכתוב בספרים הקדושים, הנשמה עומדת לדין.
נשקלים מחדש כל הזכויות שנוספו לה השנה – והיא מתרוממת למעלה גדולה יותר בעולמות העליונים.
לאפריים שלנו אין זש"ק שבעצם העובדה שהם הולכים בדרך ה' – נשמתו מתעלה…
אני מרשה לעצמי לבקש מעומק הלב,
כל אחת ואחת המוכנה לעשות משהו לעילוי נשמתו – וגם נשמתה…
ולקבל על עצמה קבלה קטנה כלשהי בנושא (או בנושא אחר) – תבורך:)
הלוואי ונזכה למנוחת אמת ואמונה!
שבת שלום,
לאה
