יש ל'מגיד הירושלמי' המפורסם, רבי שלום שבדרון זצ"ל הרבה נכסים שהותיר לדורות. אחד מהם, ללא ספק, זה דבריו על הפרשה שלנו:

"ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את ה'"

רש"י:" המקרא הזה אומר דרשני … כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר יעקב רץ ומפרכס לצאת עוברת על פתחי ע"א עשו מפרכס לצאת"

רבקה דואגת משום שהיא מרגישה בבטנה שיש לעובר משיכה גם ל'פתחי תורה' וגם ל'פתחי ע"א'. בעיניים פשוטות שלי, לדוגמא, הייתי חושבת שהפחד הוא מהעובדה שמא יוולד ילד שיימשך לעבודת אלילים.

אבל לא, לא זה מה שהיא פחדה.

עובדה, שכאשר היא שמעה שמדובר בתאומים. אחד צדיק ואחד רשע – היא נרגעת.

והשאלה הידועה – מה מרגיע בזה? אומרים לה שיהיה לה בן רשע…. וכי יש גזירה קשה מזו?

ואומרים משמו של רבי שלום שבדרון שהיה מצטט את הרש"י הזה ואומר בשפתו העשירה:

רבקה אמנו נרגעה כששמעה שיש תאומים – משום שהיא פחדה שיש לה 'מזרוחניק'… עדיף בן אחד צדיק ואחד רשע – מאשר אחד כזה 'הפוסח על שני הסעיפים'

אני מקווה שאני מדייקת – (ומזמינה את צאצאיותיו שבשמורה או כל אחת אחרת, לדייק אותי:) אבל רוח הדברים ודאי כך.

ואכן, חלף בקושי דור, והאמת הזאת מובנת הרבה יותר. בזמן ההוא, זה היה נשמע מופקע. רק גדולי ישראל וציבור חרדי קטן, הבין את ההרס שבסגנון המזרחי. היה סחף גדול של ציבור שאמר בקול "מדוע ניגרע"? מדוע ש'נפסיד' את מנעמי החילוניות המוצעים לנו? מה, אנחנו לא יכולים להיות גם שומרי תורה ומצוות וגם סתם אנשים טובים היודעים 'ליהנות' מהחיים…?

היום… זה כבר הרבה יותר קל להבחין. מי היה מאמין אז שתוך עשרות בודדות של שנים, גם שם יהיה ברור שאין גם וגם, יש רק 'או או'. או שאתה מתערבב לגמרי עם ההוויה החילונית או שאתה 'חותך ימינה' ומאמץ את גישת הבדלנות ושמירת המרחק המוחלטת.

זה מאד עצוב לראות, שציבורים גדולים כל כך שהיו נראים 'כמעט כמו' – אין היום בינם לבין החילוני המצוי, כמעט שום הבדל…

וזאת הנקודה המדהימה והלימוד העצום שלנו מפרשת 'ויתרוצצו':

החשש של רבקה, לכאורה, לא היה שמא יש לה בן שנמשך אחר עבודה זרה. שהרי היא נרגעה כשהיא שמעה שיש לה בן אחד רשע. אלא מה? החשש היה שלא יהיה לה בן צדיק. ואם יש לה בן של 'גם וגם' הסיכוי שיצא ממנו בן צדיק – הוא קלוש…

אוהו… כמה שזה נכון…

השבוע דיברתי עם 'שמורה' יקרה ואמרתי לה שאני זוכרת את שמו של הדוד שלה מבעלי, בזמנו שמו הוזכר כבחור שיצא ללמוד מקצוע אקדמאי כלשהו.

היא נאנחה ואמרה… כן. היום הוא כבר בכלל לא חרדי…

הסיכוי שלנו לגדל דור מזוקק, טהור וקרוב קרוב לה' יתברך –

הוא אך ורק אם נדע להיצמד לדברים שהרגיעו בזמנו את רבקה אימנו:

לא די היה לה לשמוע שמדובר בשני גויים. שמא בכל זאת הם יתחברו זה לזה?…

אומר לה הנביא "ממעייך ייפרדו" – תהיה בינהם הפרדה מוחלטת. בדלנות, מה שנקרה היום בפי העם… :)

… לא ישוו בגדולה כשזה קם זה נופל – הגורלות שלהם אף פעם לא כרוכים זה בזה, תמיד הם כוחות מנוגדים.

שבת שלום ומבורך,
לאה