שלום יקרות,

כל כך רציתי להתחיל את הכתיבה בנימה שמחה ואופטימית של ראש חודש כסליו,
הנה הנה נגמר חודש מר-חשוון ומתחיל חודש של ימי ההלל וההודיה.
אבל לצערי, בורא עולם מסדר לנו סדר יום אחר…

האסון של אתמול הוא קרוב אלינו ממש,
אלבינה שצ'ובק אמא של הבחור הקדוש אריה הי"ד היא חברת שמורה וותיקה ונאמנת.
ולי אישית, היא גם חברה של ממש…
אלבינה האהובה, בת ישראל כל כך יקרה ומיוחדת.
הצניעות והפשטות שלך מלאי הוד, ואין לי ספק שאת לא מבינה איך זה שנהפכת לדמות שמספרים עליה ברבים (בַּרַבּוֹת…)
אני מרשה לעצמי טיפה לספר עליך לחברות כולן.

שמעתי עליך לראשונה לפני בערך 12 שנה… הייתם זוג צעיר עולים מבריה"מ,
אחרי כמה שנים של תחנה בקנדה. מישהו 'תיווך' ביננו ואת הגעת לעבוד אצלנו במשרד.
החן והאצילות הנסוכים תמיד על פניך, זה משהו נדיר…

תמיד כשהיינו נעצרות לשיחת מסדרון קטנה, היית מספרת על הילדים, על ההתקדמות שלהם, על החיפוש הבלתי מתפשר שלכם להעניק להם את החינוך הכי איכותי שאפשר.
אני זוכרת איך הגעתי לנחם אותך לפני כמה שנים, ויצאתי מלאת התפעלות – אילו ילדים נפלאים…

הכל בפשטות, בלי שום התפארות ובלי כל הילה,
בניתם בית לתפארת ומשפחה לשם ולתהילה…

והנה, מכולם. מכל המוני משפחות שיש לו להקב"ה בעולמו – בחר ה' בדיוק אתכם…
בחר לשתול את השושנה המיוחדת אצלכם בגן.

אלבינה את עבורי סמל ודוגמא לנצחיות הבלתי מעורערת שלנו – כעם היהודי!
אתם חזקים ובעז"ה תקבלו עוד כח – אני בטוחה בזה…
למרות התהפוכות שעברו עליכם מאחורי מסך הברזל, קמתם והתייצבתם והקמתם משפחה מפוארת כל כך.

אבל מה האסון הזה אומר לכולנו?
אריה הי"ד היקר שלכם – הוא תזכורת עבורינו
תזכורת כואבת למה שאנחנו לפעמים נוטים לשכוח
להכיר במגבלות הכח.
או יותר נכון – להכיר מהו הכח האמיתי…

***

ברגעים הכואבים הללו, בשעה שכולנו מרגישים כל כך חסרי אונים- עולה השאלה מעליה:
אז איך נוכל להרגיש בטחון?
אם כל זוג אופניים תמימות הן פוטנציאל לחבית של נפץ…
אם כל מרכז הומה של עיר, מרגיש כמו בקו הגבול-
מה כן יכול להשרות אצלנו ביטחון?

והתשובה, בפרשה שלנו ממש:

הקול קול יעקב והידים ידי עשיו (בראשית כ"ז כ"ב)

אומר על זה רבינו בחיי, רעיון שכולנו מכירות, אבל טוב לראות את זה סוף סוף במקור:

אמרו במדרש אין יעקב שליט אלא בקולו שנא' הקול קול יעקב, ואין עשו שליט אלא בידיו שנא' והידים ידי עשו, וכ"כ (תהלים כ') אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלהינו
נזכיר וכן אמר משה למלך אדום (במדבר כ') ונצעק אל ה' וישמע קולנו,
א"ר אבא בר כהנא לא עמדו פילוסופים בעולם כבלעם בן בעור וכאבנימוס הגרדי,
נכנסו כל אומות העולם אצלו א"ל תאמין שאנו יכולין להזדווג לאומה זו, א"ל לכו וחזרו
על בתי כנסיות ובתי מדרשות שלהם אם אתם מוצאים תינוקות מצפצפים בקולם אין אתם יכולים להם ואם לאו אתם יכולים להם שכך הבטיחם אביהם הקול קול יעקב בזמן שיעקב מצוי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אין הידים ידי עשו:

הדרך היחידה שלנו לגבור על ידי עשיו הרשע- בחיזוק קולו של יעקב!

מדוע בורא עולם סובב את המציאות ככה, שדווקא בחור ישיבה צדיק שעשה דרכו בהשכמה לבית המדרש, הוא זה שדרכו אנחנו מקבלים את התזכורת הזאת?
אין לנו השגות בכך…

בוודאי שהוא הגיע למקום גבוה מאד בגן עדן – השמור לאלו הקדושים הנעקדים על קידוש ה'.
אבל הכאב שלכם, של כולנו, פה בעולם הגשמי הזה – הוא קשה מנשוא…
ואין לנו הבנה מדוע בדיוק אתם נבחרתם לכך…
זהו טבעו של נסיון…
שהוא קשה
שהוא לא מובן…

אבל-

וכאן אני מזכירה לעצמי את הציטוט המופלא שאמר רבו של אריה הקד' הי"ד בהלוויה, ששמע ממנו בשיעור על עקידת יצחק, שחזר על רעיון יפה מתוך הפסוקים וסיים וחזר ואמר את המילים:
ה' אומר לאברהם אבינו "קח נא את בנך" – ה' מבקש מאברהם – אנא עמוד בנסיון!
אנא עמוד בנסיון…

ואנחנו כולנו, בבחינת 'אחד מבני החבורה' – ניקח לעצמנו להתחזק יותר בהרגשת הלב הזאת ובידיעה שזאת היא ההגנה היחידה עלינו כעם!

ב"ה כולנו, כל אחת וחלקה וחלק משפחתה בתורה,
חיות ושומעות באוויר דברים קשים – מדוע אנחנו לא נושאים מספיק בנטל…
ראשית, נחזק בליבנו את הידיעה שההתמסרות שלנו היא זאת המגינה באמת על העם היהודי כולו,

ומתוך תחושת הרוממות הזאת –
נמשיך ביתר שאת וביתר עוז
להרבות את קולו של יעקב בבתי המדרשות.
רק כך נוכל להם – לידי עשיו הרשע, וחותנו – ישמעל.

ואסיים ברעיון מופלא נוסף על כח הגנת התורה, הפסוק אומר בפרשה:

"יקרבו ימי אבל אבי ואהרג את יעקב אחי (בראשית כ"ז מ"א)

מסביר הכלי יקר רעיון נפלא ומשיב נפש:

תלה הדבר בימי אבל לפי שאבל אסור לעסוק בתורה בפקודי ה' ישרים משמחי לב, ויצחק אמר והיה כאשר תריד דהיינו בזמן שלא יעסקו בתורה ופרקת עלו, וא"כ באבלו ודאי לא יעסוק בתורה ולא יהיה לו דבר המגין עליו ואז אהרגה את אחי.

יש לנו הגנה מנצחת, זאת שערכה עשרת מונים מכל מערכת אחרת: התורה הקדושה.
בואו ננצל אותה להגן על עצמנו,
על משפחתנו,
על העם היושב בציון,
ועל העם היהודי כולו.

והלוואי ובמהרה ובקרוב נתבשר על הגאולה השלמה…

חודש טוב ושבת שלום,

לאה