שלום כולן,
חלק נכבד בפרשה מוקדש לנושא בגדי כהונה.
ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת (שמות, כ"ח ב')
רמב"ן: שיהיה נכבד ומפואר במלבושים נכבדים ומפוארים
הכהנים נצטוו לשרת במקדש בבגדים מפוארים במיוחד. "לכבוד ולתפארת"
ומדוע?
מלבי"ם: אבל באמת היו מורים על בגדים פנימים שיעשו כהני ה' להלביש בם את נפשותיהם בדעות ובמדות ובתכונות טובות שהם מלבושי הנפש, … היינו ללמדם תקון נפשותיהם ומדותיהם באופן שילבישו הוד והדר את נפשם הפנימית,
הבגדים באים להגדיל מעלה פנימית בנפש הפנימית!
הרב אביגדור מילר זצ"ל שואל, מה העניין הכל כך מהותי בבגדים הללו? עד כדי כך, שבמידה ופרט אחד מהבגדים חסר – עבודת הכהן היא פסולה. מדוע הכהן אמור ללבוש את אותם בגדי ה'כבוד והתפארת' בשלמותם בבואו לעבוד במקדש?
ומסביר את זה לאור הילקוט בבראשית שאומר על המילים "ויעש ה' להם כותנות עור ולבשם" – "מלמד שעשה להם בגדי כהונה" (ילקו"ש בראשית ג' ל"ד)
הבגדים האלו – בכוחם להחזיר את אדם וחוה לגדלותם שלפני החטא.
איך? כמו תנועה חיצונית המשפיעה על הפנימיות – כך גם הבגדים שלנו מאפשרים לפנימיות להגיע לדרגה גבוהה יותר!
אנחנו לבושים באופן הצהרתי מסויים – אנחנו גם משנים את הנפש שלנו שתתעלה לדרגה אליה רצינו להגיע.
כולנו משרתות בקודש,
כולנו עובדות ב'משכן' – שלנו או עדיין לא שלנו… אבל משכן.
ובתור כאלו, יש לנו את הפריווילגיה גם להתלבש בהתאם.
הלבוש הוא לא סתם פיסת טקסטיל, הוא דרך לבטא דרגה רוחנית שהנפש נכספת להגיע אליה!
הלוואי ונזכה לכוון לזה ולעורר את הנפש.
נכון! אני לבושה שונה, כי אני רוצה להגיע למקום אחר!
פשוט גבוה יותר…
שבת שלום,
לאה
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח.
לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.