לא צריך להיות מורות לדקדוק (וגם לא אמא של יודאלפית רגע לפני מבחן) כדי להבין שיש לדרוש את צורת ה"מילאתיו" ביחיד שבפסוק. במקום, מה שהיינו מצפים, רבים, שהרי מדובר אל "כל חכמי לב".
ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי (שמות כ"ח ג')
ועונה על כך הנצי"ב בהעמק דבר תשובה המבטא רעיון גדול.
ה"מילאתיו", מתייחס – לאהרון הכהן!
שימו לב לחידוש:
הקב"ה אומר שהוא נתן 'חכמה' מיוחדת בלב אהרון הכהן – להרגיש את הכוונות והייחודים שכיוונו עושי הבגדים במהלך העבודה!!!
"והוא יבין וישכיל מכח הבגדים איך שהם פועלים על ליבו היאך נעשו"
והסבר הדברים:
וידוע שכל דבר שבקדושה, לבד שטעון עשיה לשמה על פי דין, עוד כל מה שמכינים יותר הפעולה לשם קדושה, מועלת יותר לקדשו…
ומשום כך נצטווה משה בעצמו שידבר אל כל חכמי לב, ולא בצלאל, שזה הפרט אינו נוגע לחכמת המלאכה אלא לחכמת המוסר (העמק דבר)
כוונת הלב וייחוד המחשבה, היא מהותית לעצם העניין. כל מעשה שלנו שמעורבת בו כוונת ריבוי הקדש – הקדשת הדבר לגבוה – הרי שהמעשה כולו הוא מעשה הרבה יותר נעלה.
כשאנחנו מכינות אוכל לשבת ואומרות בפה "לכבוד שבת קדש" אנחנו מעלות את המאכלים לרמת קדושה גבוהה יותר, כך אומר המשנה ברורה. גם בכריכים שמכינים בבוקר "לכבוד בעל/ילדים/עצמנו – שיהיה לנו כח לעבוד את ה'… וגם כמובן – ביציאה לעבודה
אינה דומה אישה היוצאת 'לעבודה' מאישה היוצאת ל'עבודת ה" לסייע בגידול (או לקראת גידול בעז"ה) של משפחה ההולכת בדרך ה'…
***
אפשר עוד מילה בנימה אישית?
המילים הללו מחזקות במיוחד – בעידן הטכנולוגי של ימינו.
בתקופה בה מנועי הטכנולוגיה מבקשים 'להחליף' עוד ועוד פיסות אנושיות במכונה.
חשוב שנחזק בעצמנו – לא לשכוח את הלב!!! את הכוונה!!! את ייחוד ה' בכל פעולה!!!
קחו את הדבר הכי פשוט:
במקום לשבת רבע שעה, לנסות להעלות מעומק הלב את הנקודות המיוחדות של המלמד/המורה של הבת, לחשוב על ההתקדמות שראינו בבית, להרגיש הכרת הטוב על השותפות בחינוך – ואז 'להביע' את רגשות הלב למילים, בין עם מחורזות או מעוצבות – ובין עם כתובות בכמה משפטים על נייר…
במקום זה, לשלוח שורה לצ'אטבוט: "תכתוב לי שיר למורה בביס חרדי לכבוד פורים כיתה ה' בנים" …
והנה… המלמד מקבל משלוח עם שיר A4 מלא בשיר ותהילה…
השלב הבא:
המלמד עייף (אולי מלקרוא את כל הבלה בלה) שולח שאלה לצ'אטבוט
מה להגיד לילדים (חרדים) יום אחרי פורים? תוכן לשלושים דקות…
איך זה מרגיש לכן?
אולי נשאל את הבוט?:((
טוב… אני יודעת שזאת סוגיה לא פשוטה, ויש דברים שבהחלט אין לנו ברירה ואנחנו נותנים למחשב להחליף אותנו…
אבל בהתחשב בכך שאנחנו יודעים איך עובדים המנועים הללו
ואיך הם שואבים את המקורות שלהם על כל הרפש העולמי ולא מבחינים בשום גבולות…
ובעיקר משום שיש כאן מסלול שמגמתו הפיכה עולמית של עוד ועוד 'פיסות אדם' למכונה –
נוכל להסיק, שיש לנו נושא ששווה לא ליפול בו…
בואו נחזק בעצמנו את ההכרה, שיש דברים שהם לא עניין של 'מקצוע' – אלא עניין של רוח וחיים…
או במילותיו הקדושות של הנצי"ב, מי שבגדלות אדירה סגר את ישיבתו – כדי לא להכניס בה לימודי השפה הרוסית:
שזה הפרט אינו נוגע לחכמת המלאכה אלא לחכמת המוסר!
****
השבת הזאת – פרשת זכור –
כשנלך כולנו לבית הכנסת כדי לשמוע במדוייק את פסוקי התורה הקדושה:
"זכור את אשר עשה לך עמלק"
נבקש מבורא עולם שיעניק לנו כוחות בשעה הזאת, של שעת טשטוש יתר…
מתוך העייפות שעלולה ליפול עלינו בעקבות היגיעות הרבות שאנחנו חוות…
דווקא אנחנו-
אלו שגדולי ישראל כן התירו להן פתח מסויים לשימוש בצ'אטים של AI (מסוננים) – לצורך עבודה-
לא להיות חלילה מאלו שמהן מגיע גלים של קירור לתחומים אחרים.
אין אף אחד מגדולי ישראל שהתירו שימוש בAI, מתוך חסימות, שלא לצורך עבודה…
גם ההיתרים הם בדוחק, ובעקבות צורך השעה, ומי שנמענעת, ודאי תבוא עליה ברכה גדולה!!!
אבל שאר התחומים???

גדולי ישראל עדיין בהוראות שעה ולא בהוראות ציבור מסוכמות –
ואנחנו יודעות שכל עוד אין הסדרה מוחלטת והנחיות של היתר –
ברירת המחדל היא "לא"!

בורא עולם מעמיד אותנו בנסיון קשה עוד יותר.
לא מספיק הגדרת סינון (שגם היא חשובה עד מאד וגם עליה ודאי נקבל שכר רב…)
אלא יש דברים שבסינון הם פתוחים ואנחנו בכל זאת לא משתמשים בהם!!!
עמלק מזנב ממש בתוך המחנה –
ואנחנו עומדים על נפשינו…
נבקש מבורא עולם, מי שעמד לאבותינו בשעה שהם היו במצב הרגיש של
'עייף ויגע ולא ירא אלוקים'…
שיחיש את הגאולה השלמה במהרה בימינו
ועד אז, שיערה עלינו כוחות של קדושה –
שנזכה אכן – למחות את זכר עמלק
גם מתוך העיפות והיגיעה הגדולה שלנו בדור המטושטש והמבלבל הזה…
שבת שלום ומבורך,
לאה