שלום יקרות

בפרשה שלנו יש רש"י עם משפט מאד מרגש.
רש"י אומר: "עדות היא לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל"
אתן יכולות לדמיין כזה דבר?
ננסה לתאר לעצמנו בת בסביבה מנוכרת כלשהי. נניח לשם הדוגמא שהיא עומדת על שלה לעבוד עם חסימה מהודרת, כשכולם מהצד מלהגים עליה ומתבדחים על זה שאין לה כח מול עצמה (חחח מי שמדבר:). ואז יום אחד המנכ"ל, ה'ביג בוס', הנערץ והנחשב מוציא לכולם הודעת מייל בו הוא מגולל באריכות איך הוא הגיע למסקנה שבשביל שפיות ומוסריות בסיסית אין מנוס מלהתחבר לחסימה.
המשרד כולו כמרקחה, שלוש מאות עובדים יוצאים למסדרונות וגודשים את המטבחון, ורק חביבתינו תקועה עמוק בעבודה ומשימה עצמה כאילם/חירש.
אבל אז קורה דבר מעניין, במקום קולות מחאה שהיא מצפה לשמוע – היא שומעת הדהודי הסכמה! התלהבות! בזה אחר זה מגיבים אנשים בתפוצה כוללת שבטח! אין כמו חסימה טובה לשנה טובה ולחיים טובים באופן כללי וכו' וכו' וכו'

חצי שעה אחר כך המנכ"ל כותב שוב. הוא אומר שהוא חשב על זה שנית, והוא לא רוצה לעשות מהלכים בכפיה. ולכן – אם יש מישהו, אפילו אחד, שמתנגד, הוא לא יתקין חסימה גורפת.
שקט. דממה. אין קול אחד של התנגדות!
כולם מרגישים, מזדהים ומכירים בכך – שכך הדרך הכי נכונה לחיות בה בעידננו…

עכשיו בואו נעצור שניה וננסה להרגיש.
ננסה להרגיש מה מרגישה פלונית ההיא ברגעים האלו.
כולם. יודעים. שדרכה. צדקה.

נכפיל את זה פי מליון: לא רק המשרד שלה, לא רק סקטור העובדים, לא רק בארץ הזאת.
כולם. כל העולם.
ולא רק על הסעיף הזה של חסימה, אלא על הדבר האדיר והגדול –
ששכינה שורה בישראל.
היש דבר גדול מזה?…

אני לא רוצה לכתוב דברים מליבי כדבר אמת, אבל נראה לי שמותר לציין את זה כהרגשה:
נראה שלא בכדי, הדבר הגדול הזה של 'עדות לכל באי עולם', קורה במקום בו אנחנו מצווים על 'שמן זית זך כתית'. כדי שיוכלו להעיד עלינו שהשכינה אכן שורה בנו, חייב שיהיה לנו זיקוק פנימי ורצון לחיות חיים על פי דבר ה'

הלוואי ונזכה בקרוב ממש
שתמלא הארץ דעה את ה'
ונזכה להשראת שכינה בישראל באופן שכל העולם כולו מכיר ורואה זאת!

שבת שלום,

לאה