"החודש הזה לכם ראש חודשים… משכו וקחו לכם שה לבית אבות שה לבית" –

רש"י הראשון –  והמוכר – בחומש בראשית –

אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם", שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל. ומה טעם פתח בבראשית? משום (תהלים קיא ו) "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם". שאם יאמרו אומות העולם לישראל: "לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים", הם אומרים להם: "כל הארץ של הקב"ה היא; הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".

אם ככה – כל הסיבה שהתורה התחילה מבראשית זה בשביל הגויים – שלא יאמרו אומות העולם לישראל…

בשבילנו, היהודים, התורה הייתה יכולה להתחיל מ"החודש הזה לכם".
ואם היא הייתה מתחילה מ"החודש הזה לכם" – איך אנחנו היהודים היינו יודעים שיש בורא לעולם בלי כל חומש בראשית?

בכך שרואים שקיום המצוות משפיע על הבריאה –
בפסוק הבא שכתוב על השה ששמו את הדם שלו על המשקופים –
וע"י זה המשחית לא יכל לגשת לבית שלהם,
רואים שהמצווה משפיעה על המציאות – שהמצווה של לשים את הדם שמר עליהם שלא יבוא המשחית
וממילא, אם למצוות יש השפעה – יש בורא לעולם!!!

אפשר לקבל חיזוק גדול אם חושבים על זה שכל מצווה שאנחנו עושים באמת משפיע על המציאות,
וכל הבריאה חיה רק בזכות קיום המצוות שלנו.
ומחשבה על זה גם נותנת בנו את ההכרה – שיש בורא לבריאה.

(דבריו ליעקב, פסח)

לתגובות: אשמח אפילו בקצרצרה: tzipwand@gmail.com