שלום כולן,
את הסיפור הבא שמעתי מרבי אלימלך בידרמן שנה שעברה, כמדומני,
הוא סיפור כל כך מדהים שאני מרשה לעצמי לספר אותו, גם אם חלקכן שמעתן…
ייתכן שאיני מדייקת בפרטים. ברעיון ובמסר – אני מקווה שכן:)

סיפר יהודי מארה"ב המתעסק עם גיטין והתרת עגונות, שפעם אחת נודע על סרבן גט שמוכן לתת גט באופן מפתיע. היה צריך לצאת מיידית לצד השני של ארה"ב, למדינה שתושביה בעיקר כושים, ברמה מאד ירודה. ומפחידה…
אבל מה לא עושים כדי להתיר עגונה מכבליה? והיהודי הצדיק יוצא לדרך הארוכה, וכך הוא מספר את אחד הסיפורים המפתיעים:
התיישבתי במטוס, והנה אני מגלה ששכני לטיסה הוא כושי מגודל ומגושם. אני מנסה, למרות הרתיעה, 'להיות מענטש' כלפיו שכני לשמונת השעות הקרובות ואומר לו בנעימות: "בוקר טוב, שמי… מה שמך?"
הגוי מסתכל עלי, ואומר לי: 'שה!!!'
נבהלתי , אם עד עכשיו חשבתי שאני שכן של כושי מפחיד, עכשיו אני מבין שאני שכן של כושי מפחיד ועצבני… הצטנפתי עוד בפינתי, הוצאתי חומש והתחלתי לקרוא 'שניים מקרא'.
לפתע אני שם לב שהכושי מסתכל במבט חודר מאד על החומש, ועוד לפני שאני מספיק לחשוב איך נחלצים מצרתו של השכן, הכושי מצביע על מילות הפסוק ושואל אותי "מה זה"?
נו… לך תסביר לכושי גוי מגושם, מה זה המילים הקדושות "זאת חוקת התורה"
אבל הכושי לא מרפה… "מה זה" הוא מצביע על המילים הללו שוב.
ניסיתי להתחמק, אבל כשהבנתי שאין לי ברירה עניתי שאילו מילים מפסוק בספר במדבר שבתורה הקדושה.
ואז הפתיע אותי הכושי, כשהוא חושף את זרועו הענקית ועליה נראים בברור המילים:"זאת חוקת התורה"!
ביקשתי ממנו שיסביר לי את פשר הדבר, אבל הכושי לא באמת ידע להסביר. הוא רק אמר לי שאביו חקק עליו את המילים הללו, ואמר לו שזה כתב סיני עתיק לשמירה…
עכשיו זה כבר באמת סקרן אותי, ניסיתי לדובב אותו יותר אבל הכושי לא ידע להגיד לי כלום מעבר למה שאמר, רק אמר לי: אתה רוצה עוד פרטים, הנה המספר של אבי, תתקשר אליו אולי הוא יודע יותר…
כל הטיסה לא יכולתי להמתין… ועם הנחיתה, מיד כשהקליטה חזרה למכשיר – הרמתי טלפון אל האב. סיפרתי לו שאני ליד בנו במטוס, אני יהודי וראיתי את מילות הפסוק על זרועו של הבן, ומאד מסקרן אותי לדעת מה הסיפור מאחורי החקיקה.
בתחילה הוא ניסה להתחמק. חזר שוב על ה'כתב סיני עתיק', אבל כשראה שאני שואל ובאמת מתעניין, הוא נשבר… והתחיל לבכות…
חיכיתי שיירגע מעט, ואז התחלתי לשמוע את הסיפור הפלאי:
גם אני יהודי, כך אמר. הייתי בחור חרדי ולמדתי בישיבת פוניבז' בבני ברק.
התחתנתי כמו כולם, נולדו לי ילדים וגידלתי משפחה. לאט לאט הנטל הכלכלי גבר והכביד והרגשתי שאני צריך לעסוק במשהו לפרנסתי. עבדתי כעובד במאפיה בשעות הערב הגעתי ועשיתי שם עבודות לילה. היינו שם שתיים המנקֶה ואני. יום אחד החליפו את המנקֶה במנקָה. מנקה כושית, אמנם, אבל מנקה אישה. ואני לא ידעתי האם יש בעיה של ייחוד או לא.
עליתי לביתו של ראש הישיבה מרן הרב שך זצ"ל ושאלתי אותו, מה הדין. הרב שך נבהל מאד ואמר שזה ייחוד גמור ואסור להיות שם בלילה עם המנקה.
ואני, איש צעיר שמרגיש חכם מכל אדם, מתקשה לקבל את ההלכה הזאת. "מה ייחוד?" אני אומר לו… היא כושית דוחה…
מה יש להנהיג כאן ענייני ייחוד?. אני אדם נשוי, יש לי אישה, ילדים… והיא עוזרת כושית פחותה…
הרב שך ענה לי שהלכות ייחוד, והלכות בכלל, זה לא עניין להרגשה. יש תורה! ויש דינים, ועלינו לקיימם לפרטיהם ודקדוקיהם…
בפחזותי, העזתי להתווכח, ופניתי לצאת תוך כדי שאני מביע שההלכה הזאת לא 'נראית לי', וגדר הייחוד במקרה הנ"ל הוא מיותר…
ואז נעמד הרב שך זצ"ל, וקרא בקול גדול: "זאת חוקת התורה"!!! "זאת חוקת התורה"!!! אנחנו לא מהרהרים אחרי חוקות התורה!
ואני… אני יצאתי מבלי שקיבלתי את דברי הרב.
וכך ממשיך האב ומספר, שאכן בתחילה היתה לו דחייה מהכושית, אבל לאט לאט השתנו דברים, עד שלבסוף הוא עזב את אשתו, ילדיו וחייו… ונסע יחד עם הכושית לארה"ב…
שם נולד להם ילד.
ממשיך האב ומתאר: משהו בנשמה שלי לא נתן לי מנוח, ורציתי לפחות שישאר זכר מהסיפור העצוב שעברתי, ולכן חקקתי על זרועו של בני, את המילים שכל כך הרבה פעמים מהדהדות לי: "זאת חוקת התורה"!!
ואז הוסיף לסיום, אפילו קראתי את שמו של בני 'שך'… שאזכור תמיד את הסיפור…
****
זה הסיפור.
אני לא שמעתי אותו ממקור ראשון,
אם כי, כמובן, נאמנים עלי דבריו של רבי אלימלך בידרמן שליט"א שהם ודאי מבוררים…
ואנחנו?
הלוואי ונזכה לחקוק על לוח ליבנו את "זאת חוקת התורה" (במדבר י"ט ב')
רש"י הקדוש: – לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה לפיכך כתב בה חקה גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה
נחזק בעצמנו את ההרגשה שאנחנו יצירות כפיו של הקב"ה,
הוא עשנו ולו אנחנו,
וגם כשאנחנו לא מבינות: את המציאות, את הטעמים, את למה ואיך דברים נראים,
גם כשיש לנו שטן שמנסה להפריע, או 'אומות העולם' שחודרים פנימה…
נחזק את הידיעה של "זאת חוקת התורה"
לכל פרטיה ודקדוקיה!
הלוואי ונזכה לקיימה בלב שלם!!
שבת שלום,
לאה