שלום כולן,
למה העיפו את הבחור הצדיק מהכלא?
גם אתן התפלאתן, איך זה שאחרי שדחו את בקשות ההמתקה, פתאום בכל זאת, קוראים לו ו'מעיפים אותו' – "היום החוצה". גם בעינכן זה היה תמוה?
טוב, אז חוץ ממה שרואים ממש בחוש איך התפילות של עם ישראל וזעקת התורה פעלו בשמים – והביאו למפלתם, או תחילת מפלתם של המתנכלים לתורה, חוץ מזה שה' יתברך רצה אותו בהיכל הישיבה כבר אתמול, חוץ מזה נראה לי שיש משהו נוסף מאחורי הדברים.
מי שאוהבת את אנשי השמאל, המשפט, ראשי המדינה והציונות – יכולה לדלג לפסקה הבאה.
זה עלול טיפה לקומם אותה…
אבל לי, כחובבת קונספירציות, מרגיש שכן היתה כאן איזו שהיא קנוניה.
ומהי?
כנראה שמעו שם שהרה"ג שלום בער סורוצקין שליט"א מי שהפך את העולם במלחמה נגדם – נמצא באבל כבד על האם הגדולה והצדקנית הרבנית החשובה לאה פייגא סורוצקין ע"ה.
הם פחדו כל הזמן מהחגיגות שתהיינה עם הגעתו של גיבור החיל חזרה לישיבה הקדושה
ופתאום הם שומעים ש… רה"י באבל
או – בואו ננצל את היום הזה ונשלח אותו חזרה הביתה
ביום שלא יוכלו ל'חגוג' איתו
אבל…
הם לא יודעים במי מדובר
הם לא יודעים מה זה גדולי ישראל, מה זה יהודים אמיתיים
הם לא לקחו בחשבון שמיד אחרי הלוויה יקרא ראש הישיבה למי שיקרא ויורה לחגוג לבחור קבלת פנים אדירה…
הם לא מבינים שאצלנו עבודת ה' זה לא מה 'שבא לי'
בא לי לשמוע לחוק, אני שומע, בא לי לשבש הליכי חקירה – אני משבשת
אצלנו יש בורא עולם שהוא ורק הוא מכתיב לנו דרך תורת החיים – את דרך החיים
שום דבר לא יסית אותנו מפשוט – להישאר דבוקים אליו
באש, במים, בכאב ובשמחות…
ובאותו עניין:
לא הרבה יוצא לי להיזכר שוב ושוב בדברים שכתבתי ב'חלקינו'
השבוע כן
לא יודעת אם וכמה מכן קראו את הדברים… אבל אני, על כל פנים, קראתי:)
והחידוד של רש"י הקדוש: לך לך – להנאתך, צף לי בכמה הזדמנויות שונות במהלך השבוע.
ראשית, מיד אחרי שסיימתי, במקום לצעוד יחד עם כל הציבור הקדוש לעצרת, מצאתי עצמי צועדת לכיוון הנגדי- להיות עם ביתי בדרך ללידה… ואז זכיתי ב"ה להרגיש מחדש את ה'בצער תלדי בנים'…
ולשאול את עצמי: האם אכן, אפשר לומר על זה "להנאתך"?
והיו עוד הזדמנויות, שהציפו לי בחוזקה את השאלה – "להנאתך"???
האם בנסיונות, אפשר ליהנות גם 'מהדרך', לא רק 'מהתוצאה'?
ולמה אני חושבת שזה גם 'מהדרך'?
משום שנראה לי שהנאה זה החלק הרגשי המלווה את ה'טובה',
ולכן יש כנראה משהו נוסף, מלבד עצם העובדה שהנסיון הוא בסופו של דבר 'טוב'…
אז איך אפשר 'להנות' כשנמצאים בשעת הקושי והנסיון?
**
תשובה לדבר קיבלתי השבוע כשהקשבתי (בקו המידע 03-5097000) לשיחה שהתקיימה בין מרן הגרמ"ה הירש שליט"א לבין תלמיד הישיבה שישב בכלא.
הבחור שאל בכאב: "מה אני יכול לעשות כדי לא ללמוד מדרכי אלו הנמצאים כאן… קשה להתרכז בלימוד… מה אני יכול לעשות כדי להישאר חזק"?
והתשובה שענה לו הגרמ"ה היתה חדה וקצרה: (לא בטוחה שמדייקת, אבל מביאה את רוח הדברים הזכורים לי)
"תחשוב על הקב"ה! תחשוב על הקב"ה ותראה שתצליח"
ועכשיו,
עכשיו, פתאום אנחנו שומעים שקצצו בהפתעה את המאסר, והבחור מבקר בבית מרן רה"י ומעיד עד כמה דברי החיזוק הללו עזרו לו…
הדברים האלו מתחברים למה שציטטנו לפני שבועיים "בכל דרכיך דעהו" – לדעת את ה' בכל רגע, בכל מעשה, בכל מצב…
***
"וירא ה' אליו באלוני ממרא והוא יושב פתח האהל כחום היום" (בראשית י"ח א')
הרב שטרנבוך זצ"ל שאל אותנו: מה היה בביקור הזה? מה בורא עולם אמר לאברהם אבינו באותו אירוע?
והתשובה: לא אמר לו כלום… אלו היו תחושות!
תחושות של קרבת אלוקים גדולה כל כך, דווקא בגלל מסירות הנפש הגדולה שקדמה לה.
אם במקדש יש תחושת קרבת אלוקים גבוהה כשמקריבים קרבן – קל וחומר כשמקריבים חלק מהעצמיות… ובמיוחד שעל כל זה נוסף כל מסירות הנפש מסביב,
לשבת בחום היום ולהמתין להזדמנות של חסד…
אברהם אבינו, בן מאה שנה, שלישי למילה, כחום היום
ועם כל זה: יושב בפתח האהל
כשההקרבה גדולה כל כך – אז זוכים ל'וירא אליו ה'

זה לא קל,
לא פשוט…
אבל כנראה זאת הבחינה של 'ההנאה'.
מי שזוכה להתקרב את ה', ובמיוחד מתוך קושי ויסורים –
זוכה להרגיש את המתיקות, האור, העושר והעונג האמיתי של 'להתענג על ה'
אף אחד לא מצפה מאיתנו 'ליהנות' מחבלי לידה
לא של ילדים, ולא של השגות אחרות שמגיעות מתוך קושי וצער
אבל הידיעה, האמונה, ה'מחשבה על הקב"ה'
ודאי מקרבת לנו את רגעי ההנאה שיגיעו…

ובהזדמנות הזאת,
אני קוראת קריאה אחרונה אחרונה לפני 'נעילת הרישום'
אם את מרגישה שאת רוצה 'חיים של הנאה'
הנעה והנאה
בואי למצוא לעצמך קבוצת יקיר לי
אמנם, תמיד אני אומרת לחברות שאני "היחידה שלא היתה ביקיר לי"
אבל בתור מי שמלווה את מאות הבוגרות,
רואה את האור, קוראת את התגובות,
צופה בדינמיקות המיוחדות שמתהוות שם–
אני יכולה להמליץ בחום–
שווה:)

כל טוב ושבת שלום!
ו… אם במקרה את בשבת בבית וגן קרובה ל'חניכי'
אשמח לראותך בברית בעז"ה…

בשורות טובות אצל כל אחת ואחת!!!
שבת שלום,
לאה