היוצא בימי ניסן וראה אילנות מלבלבים מברך "שלא חיסר בעולמו כלום וברא בריות טובות ואילנות טובות להנות בהם בני אדם" והוא שבח לה' שמחדש את הבריאה, ומזכירים גם בריות טובות כי הקב"ה מחדש גם אותם כי האדם עץ השדה, ועוד שהנשמות מגולגלות באילנות ומתקנים אותם בברכה זו, וגם נשים מברכות.
לכתחילה טוב לברך על שני אילנות ואפ' שהם מאותו מין ואם מוצא רק אילן אחד יכול לברך, ואפשר לברך אפ' על עצי זית שהפרחים בו קטנים. אך אין לברך על אילני סרק.
צריך שיהיו פרחים בעץ כשמברך, ולכן אם נפלו כבר הפרחים לא יברך, ואם בעץ כבר גדלו הפירות אין מברכים אלא א"כ נשאר חלק מהעץ שהוא עדיין עם פרחים.[1]
י"א שאפשר לברך רק בחודש ניסן ולכן יש להשתדל לברך בניסן ולא לדחות.
על עץ שהוא ערלה אפשר לברך, ועל עץ שמורכב מכלאים נחלקו הפוסקים אם אפשר לברך עליו, ונכון שלא לברך, ועץ שאינו מורכב ממש אלא תוצאה מהרכבה מותר לברך לכל השיטות, ולכן על רוב העצים אפשר לברך ורק מה שיודעים שהוא מורכב יש לחוש.
גם בלילה אפשר לברך אם רואה את הפרחים, וגם בשבת מעיקר הדין מותר לברך ויש שמחמירים שלא לברך בשבת.
לפי המקובלים טוב לתת ג' פרוטות לצדקה לפני שמברך לעילוי נשמת מתי ישראל, ואם אפשר טוב לצאת מחוץ לעיר לברך.
נכון שלא להתבונן בפריחת האילנות עד שיגיע הזמן שרוצה לברך עליהם ואז יסתכלו ויברכו, אבל גם מי שראה והתבונן בפריחה עוד לפני חודש ניסן יכול לברך לכתחילה, ובכל אופן לפני שמברך יתבונן בפריחה ויודה לה' עליה בשמחה.
המקור: שו"ע משנ"ב סי' רכו. ואחרונים.
[1] ויש מי שמתיר לברך אפ' אם גדלו פירות, ומי שנוגע לו ישאל חכם
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח.
לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.