מדיני ימי בין המצרים
טוב להזהר שלא לברך שהחיינו בימים אלה מכיון שהזמן הוא זמן פורענות ולכן אין כדאי לומר שהחיינו והגיענו לזמן הזה,
ועל פרי חדש שלא ימצאנו אח"כ [ ולא יכול לשומרו לשבת] מותר לברך, וכן כל דבר שעובר כגון לידת ילד וכדו'.
בשבתות לפי הפשט העיקר שמותר לברך, [ויש שהחמירו מר"ח אב גם בשבתות] ולדעת המקובלים עפ"י האר"י אין לברך אפ' בשבת.
לאשה מעוברת מותר לאכול פרי חדש ולברך שהחיינו שמא תתאווה לו ויזיק לה, וכן לחולה מותר מפני שהפירות פותחים תאבונו.
בגדים שאין מברכים עליהם שהחיינו מכיון שאינם חשובים כ"כ, ואין שמחה מיוחדת בלבישתם, מותר לחדש בימים אלו (עד ר"ח אב).
יש להזהר בימים אלו שלא להכות הילדים אפ' מכה קלה משום שיש מזיק ששולט בימים אלו והמדרש מספר על אחד שרצה להכות את חברו מכה קלה במקל של עץ, אמר לו ר' אבהו אם תכהו ימות מפני שהמזיק עומד אחריך עם מקל של ברזל ורוצה להכותו מכה גדולה בזמן שתכה מכה קלה,
ויותר מכך אמרו במדרש שאחד מהאמוראים ציווה למלמדים שיהיה חופש לילדים משעה רביעית מחשש שיבואו להכותם. ור' יוחנן הזהיר את כל המלמדים לא להכות כלל את התלמידים בבין המצרים. וכתבו הפוסקים שהוא הדין הורים לילדים.*
ויש שהקפידו רק בשעות שבין עשר בבוקר ל3 בצהריים, (פמ"ג לבוש סידור יעב"ץ)
וכמו כן צריך להזהר לא ללכת יחידי במקום שומם מחוץ לעיר, משעה עשר עד שלוש בצהרים ולא ללכת בין חמה לצל. וכן לא להכניס עצמו לסכנות.
כתבו הקדמונים שבימים אלו יש להצטער ולבקש על בנין בית המקדש ובפרט בחצות היום.
__________________________________________________
המקור: ס' תקנ"א. שו"ע ומשנ"ב ונו"כ. וחומרת המקובלים לשהחיינו מובאת במג"א ובכה"ח ובאורל"צ. הכאת הילדים נפסק בשו"ע ומקורו במדרש רבא איכה פ"א ס' כ"ט ובמדרש תהילים (שוח"ט) צא. וכתב הלבוש שהוא הדין הורים לילדים והובא גם בכה"ח.
* ויש שכתבו שבחדר עם מזוזה מותר, (אבל רוב הפוסקים לא חלקו בכך) (דע"ת) יש שכתבו שמותר מכה קלה ביד וכן לא כנגד האברים הפנימים, (א"א בוטשאט) אבל הפמ"ג החמיר לא להכות כלל.
טוב להזהר שלא לברך שהחיינו בימים אלה מכיון שהזמן הוא זמן פורענות ולכן אין כדאי לומר שהחיינו והגיענו לזמן הזה,
ועל פרי חדש שלא ימצאנו אח"כ [ ולא יכול לשומרו לשבת] מותר לברך, וכן כל דבר שעובר כגון לידת ילד וכדו'.
בשבתות לפי הפשט העיקר שמותר לברך, [ויש שהחמירו מר"ח אב גם בשבתות] ולדעת המקובלים עפ"י האר"י אין לברך אפ' בשבת.
לאשה מעוברת מותר לאכול פרי חדש ולברך שהחיינו שמא תתאווה לו ויזיק לה, וכן לחולה מותר מפני שהפירות פותחים תאבונו.
בגדים שאין מברכים עליהם שהחיינו מכיון שאינם חשובים כ"כ, ואין שמחה מיוחדת בלבישתם, מותר לחדש בימים אלו (עד ר"ח אב).
יש להזהר בימים אלו שלא להכות הילדים אפ' מכה קלה משום שיש מזיק ששולט בימים אלו והמדרש מספר על אחד שרצה להכות את חברו מכה קלה במקל של עץ, אמר לו ר' אבהו אם תכהו ימות מפני שהמזיק עומד אחריך עם מקל של ברזל ורוצה להכותו מכה גדולה בזמן שתכה מכה קלה,
ויותר מכך אמרו במדרש שאחד מהאמוראים ציווה למלמדים שיהיה חופש לילדים משעה רביעית מחשש שיבואו להכותם. ור' יוחנן הזהיר את כל המלמדים לא להכות כלל את התלמידים בבין המצרים. וכתבו הפוסקים שהוא הדין הורים לילדים.*
ויש שהקפידו רק בשעות שבין עשר בבוקר ל3 בצהריים, (פמ"ג לבוש סידור יעב"ץ)
וכמו כן צריך להזהר לא ללכת יחידי במקום שומם מחוץ לעיר, משעה עשר עד שלוש בצהרים ולא ללכת בין חמה לצל. וכן לא להכניס עצמו לסכנות.
כתבו הקדמונים שבימים אלו יש להצטער ולבקש על בנין בית המקדש ובפרט בחצות היום.
__________________________________________________
המקור: ס' תקנ"א. שו"ע ומשנ"ב ונו"כ. וחומרת המקובלים לשהחיינו מובאת במג"א ובכה"ח ובאורל"צ. הכאת הילדים נפסק בשו"ע ומקורו במדרש רבא איכה פ"א ס' כ"ט ובמדרש תהילים (שוח"ט) צא. וכתב הלבוש שהוא הדין הורים לילדים והובא גם בכה"ח.
* ויש שכתבו שבחדר עם מזוזה מותר, (אבל רוב הפוסקים לא חלקו בכך) (דע"ת) יש שכתבו שמותר מכה קלה ביד וכן לא כנגד האברים הפנימים, (א"א בוטשאט) אבל הפמ"ג החמיר לא להכות כלל.
