מקרא מגילה.
א.  יש לדעת שאסור לאכול כביצה פת או מזונות לפני קריאת המגילה ולכן הנשים שעסוקות במצוות היום ושומעות את המגילה רק מאוחר, צריכות להזהר לא לאכול עוגות יותר מכביצה. אבל פירות וכדו' מותר.

ב.   מי ששמעה מגילה ופספסה ולא שמעה אפ' אות אחת כגון שבמקום והמלך שמעה רק המלך לא יצאה ידי חובתה, וצריכה לחזור ולקרוא[1]  וכן מי שהתנמנמה לא יצאה ידי חובה[2]

ג.   יש להזהר שלא לחלום באמצע המגילה כי מי שחלמה ולא שמה לב למה שקראו אלא הייתה עסוקה בדמיונות, י"א שאע"פ שבאמת שמעה כל מילה,  נחשב כאילו לא שמעה [3]  (ומי שאירע שחלמה תשאל רב, ואם עקבה אחר הקריאה אלא שחלמה תוך כדי שרואה היכן קוראים יש מקילים שלא צריכה לחזור).

ד.  ויכולה להשלים כמה מילים שלא שמעה עד עד חצי מגילה, מתוך המגילה שבידה, אפ' שאינה כשרה, אבל מה שצריך להזהר זה לומר את המילים בצורה שמוציא התיבות מפיו ולכתחילה צריך להשמיע לאוזניו כי אם רק תקרא בהרהור יש אומרים שלא יצא ידי חובתה  (לא וגם אין להפריע לאחרים)
ה. וכן צריך להקפיד שתקרא לפי הסדר ולכן לא תאמר רק את המילה שהחסירה אלא תאמר משם והלאה עד שתגיע למקום שבו נמצא החזן כדי שלא תהיה קריאה למפרע.
יש ענין להביא לבית הכנסת קטנים וקטנות לשמוע מגילה ודווקא בתנאי שידעו לשבת בשקט.[4]

משלוח מנות

כל אדם צריך לשלוח שתי מנות לאיש אחד, וי"א שנכון שבעל הבית יקנה לאשתו וילדיו את המשלוח שרוצים לשלוח שיקיימו המצווה במנות שלהם.
יש לדעת שיש דיעות שצריך לשלוח לאדם חשוב לפי חשיבותו ואם שולחים לאדם דבר שפחות בעיניו לקבלו לא יוצאים ידי  חובה, וכתב המשנ"ב שנכון להזהר בזה לכתחילה [5]
י"א שצריך לשלוח דווקא ע"י שליח ולא הנותן עצמו יתן ולכתחילה כדאי לחוש לדבריהם לכה"פ במשלוח אחד[6]
י"א שעדיף לתת את המנות בשני כלים נפרדים[7] ולא בכלי אחד. והמנהג להקל בזה.

[1] תרצ יד ביה"ל ד"ה אין.
[2] שו"ע תרצ יב.
[3] לבושי שרד על המג"א בס' תר"צ וכ"כ בנמוקי או"ח. ויש קצת להעיר על זה מהלועז ששמע אשורית יצא.
[4] שו"ע תרפט ו.
[5] תרצה ד ביה"ל ד"ה חייב.
[6] תרצה ד משנ"ב יח
[7] בן איש חי פרשת תצווה טז. וכן בשו"ת התעוררות התשובה.