שלום כולן,
טוב, אז אולי לא הכי טבעי שאנחנו נדבר עליו ברמה האישית,
אולי לנו כנשים יש עוד אי אלו נושאים נורא חשובים כמו איפה קנית את הבגד? או כמה הוא עלה?…
אבל עדיין, 'אנחנו כאומה' יש לנו נושאים חמים לדבר עליהם
הם הנייעס הפופולריים, הם נושאי השיחה שמדביקים אותנו זה לזה,
הם ה'דבר החם' והנושא הכי מרתק שיכול להיות בכל סיטואציה…
מה?
ודאי ניחשתן, דברי תורה.
בטח:)!
שימו לב על מה מזהיר יוסף את אחיו כשהם יוצאים לדרך המרגשת, לבשר לאביהם שהנה 'עוד יוסף חי'? "…אל תרגזו בדרך" (בראשית מ"ה כ"ד)
רש"י: אל תתעסקו בדבר הלכה…
זאת אומרת, הדבר הטבעי להתעסק איתו בדרך זה לא פטפוטים בעלמא על הדרמה הבלתי נתפסת שהם חווים ממש ברגעים אלו, אלא – ללכת בדרך ולהתעסק בדבר תורה!
רבינו בחיי: אל תתעסקו בדבר הלכה מפני טורח הדרך. ולא מנע מהם כי אם העיון הגדול מפני הטורח אבל לא מנע מהם שלא ילמדו כלל ח"ו שהרי אמרו רז"ל שני תלמידי חכמים המהלכים בדרך ואין ביניהם ד"ת ראוים לישרף
ומה הדבר שמשכנע את יעקב אבינו ע"ה שאכן עוד יוסף חי?
נכון. "סימן מסר להם במה היה עוסק כשפירש ממנו, בפרשת עגלה ערופה וזהו שנאמר וירא את העגלות אשר שלח יוסף… (רש"י בראשית מ"ה כ"ח)
שוב, הבנים מגיעים טעונים כל 'טוב ארץ מצרים', "עשרה חמורים נושאים מטוב מצרים, ועשר אתונות נושאות בר ולחם ומזון…" ועוד ועוד…
אבל יעקב אבינו עליו השלום לא רואה את כל זה… הוא לא רואה 'עגלות עמוסות כל טוב' – הוא רואה 'עגלה ערופה'…
***
ואם אנחנו לא ממש בחיוב הזה, ואצלנו כן יש כל כך הרבה דיבורים חשובים יומיומיים אחרים לדבר עליהם, אז למה בכל זאת אני מעלה כאן, בפורום הזה את הנקודה הזאת?
כי כן, יש לנו השפעה גם על הדבר הזה…
אחד הקלקולים של העידן הטכנולוגי זה העובדה שאנחנו אפופים, אפופים ממש בהמון מידע
מידע כמובן שהרבה ממנו הבל ורעות רוח. נושאים שנראים לנו עומדים ברומו של עולם – אבל מחר אין בהם שום עניין, אפילו כבר לא שווים 'לעטוף בהם דגים בשוק'…:)
בנו תלוי הדבר עד כמה ערוצי ההבל האלו יהיו נוכחים בחיינו
עד כמה פטפוטים מסוג זה – יהיו חלק משיח שלנו
ועד כמה נושאים כאלו יקבלו משקל אצלנו.
וכן, גם אנחנו, נשים העסוקות ביום-יום הכל כך מטריד ומשיח,
עדיין אנחנו בוחרות האם להיות כאלו השקועות כל היום בהבל
או כן כאלו המתעניינות, מעניינות אחרות, ובעיקר מעניינות את עצמנו –
בדברים יותר של גובה…
שמעתי פעם אמירה יפה:
אנשים פשוטים מדברים על אנשים
אנשים גבוהים יותר מדברים על אירועים
אנשים נעלים יותר מדברים על רעיונות
זאת בחירה שלנו איזה סוג אנשים נהיה
כאלו שהן חלק מאותו עם נצח – ששיגו ושיחו בעולמות גבוהים ובדברי נצח
או כאלו שעסוקים כל חייהם – בדברים השולים של החיים
האמת, שתוך כדי כתיבת הדברים אני שמה לב שהם משמעותיים עבורי בגלל עוד שני דברים שקורים ממש בימים אלו. האחד, היארצייט של בני היקר, ההולך ומתקרב
והשני – פתיחת מחזור חדש למתקדמות יקיר לי שעברו את כל השלבים הקודמים: "נעשה אדם"
למה זה קשור?
כי כשפתחנו את יקיר לי, והיה לי רצון עז לעשות משהו טוב לעילוי נשמת בני אפרים נחום ב"ר חיים זאב, חשבתי אז כמה חשוב שתהיה מסגרת 'גבוהה' לנשים ובנות שרוצות להרגיש טפח מעל.
לקחת את היומיום – ולהגביה אותו…
ב"ה, זה עובד נפלא (והרגשנו את זה ביתר עוז בועידות החמות השבוע, בס"ד)
וגם, כשאנחנו בשלבי גיבוש סופיים לקראת כנס הפתיחה של המסלול הנפלא החדש:'נעשה אדם'
מסלול שכולו חיבור לרוח הגבוהה שלנו, והרצון לגדול ולהיות 'בני אדם' פשוט טובים יותר…
אז כמו שאני אומרת תמיד,
יש ב"ה היום המון מסגרות מרחיבות לב ודעת,
מסגרת יקיר לי היא מסגרת נפלאה, אבל לא יחידה,
כל עוד את מוצאת לעצמך מסגרת שמסייעת לך לצמוח, להיות אחת כזאת גבוהה מגלי הים הסוערים, אולי אפילו אחת שהיא לא רק על פני הים – אלא אפילו מגדלור…
את היא המרוויחה הראשונה…
שבת שלום לכולנו,
לאה
