שלום כולן,

כשאני רואה את הפסוק הזה של "והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה" (ויקרא צו ה'), זה תמיד לוקח אותי למקום החמים והנעים של להט יהודי… אבל השנה, ה' שלח אותי למקום אחר.
אחר, מפתיע ווואו… כמה שהוא רלוונטי…
דברי ספר החינוך + ביאורו של רבי חיים שמואלביץ זצ"ל = מילים שעושות סדר בכל הבלגן של התקופה.
ועבורי אישית?
אין מילים יותר מתאימות מהמילים האלו, לסיטואציה ההזויה הזאת של כתיבה תוך כדי שמיעת כל ה'בומים' המפחידים מעל הראש…

אז קדימה – לפני עוד התרעה… בואו יחד נכנס לשטח האש:
משרשי מצווה זו. הקדמה: ידוע הדבר… כי ניסים גדולים אשר יעשה הקל אל בני האדם בטובו הגדול, לעולם יעשה דרך סתר, ונראים העניינים נעשים קצת כאילו הם בדרכי הטבע ממש או בקרוב לטבע, כי גם בנס קריעת ים סוף שהוא נס מפורסם כתוב שם "ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה … ויבקעו המים" והמשכילים יבינו כי עניין סתר זה למעלת האדון ושפלות המקבל. ומזה העניין ציוונו להבעיר אש במזבח, אף על פי ששם יורד האש מן השמים, כדי להסתיר הנס. (ספר החינוך, מצוה קל"ב)
טעם מעניין ממש לציווי על הדלקת 'אש תמיד':
כדי 'להסתיר' את הנס של האש שירדה מהשמים.
תכלית העולם הוא גילוי מלכות שמים, אבל יש העלם מכוון – שמטרתו לאפשר לנו לעשות את הגילוי הזה!!!

רבי חיים שמואלביץ זצ"ל מסביר על זה הדרך, מאורעות הסטוריים:
"… הצלת ישיבת מיר מתוך השואה האיומה, היתה בודאי על ידי ניסים גלויים, כידוע, ואילו היה נשלח מלאך מן השמים לבשר על כך, היו הניסים בחינה של התגלות השכינה ממש. אבל מאחר שלא היה מלאך, היה חול רב זרוי על העיניים כך שראו כל מיני טבעים כ"קונסול" ו"ויזות" וכד' ואף כי ברור שלא היו הטבעים הללו אלא אחיזת עיניים, בכל זאת היה דבר ה' מכוסה בעפר הטבע' (שיחות מוסר, מאמר כ"ו)
כל אלו שסייעו בהצלה 'על הדרך' היו בבחינה של 'לזרות חול על העניים'!
גם אנחנו,
בימים בהם כל רגע העולם 'עושה הסטוריה'
יכולות ללמוד את התקופה לאור ההשקפה הבהירה הזאת:

טילים מתעופפים לנו מעל הראש, מפעם לפעם ההרס והחורבן שהם זורים מזכיר לנו – מה באמת פוטנציאל הנזק שלהם.
ואנחנו?
נכון קשה. נכון יש נפגעים והרס – אבל מול עוצמת הסכנה – אין ספק שיש כאן ניסים אדירים של ממש.
ובשביל מה כל זה?
"והאלוקים עשה שיראו מלפניו"
יש סיבה לכל מה שקורה כאן בעולם…
אנחנו בעולם שתכליתו – להביא לעוד ועוד גילוי כבוד שמים.
במבט חומרי ופשוט נראה לנו שהנה, יש סכנת טילים – וב"ה שיש מערכות יירוט והגנה.
והאמת?
האמת היא שבורא עולם נוהג עימנו בהנהגה ניסית – שולח לנו הצלה מופלאה
והיירוט?
הוא שם רק בשביל להסתיר את הנס…
מערכת ההגנה אינה מצילה-מלשון הצלה, אלא אולי קרוב יותר ל'מצילה' לשון 'צל'
מכסה את האור הגדול של הגילוי האלוקי!
זה לא שהיא מיותרת ואין לה תפקיד בעולם.
יש לה בהחלט תפקיד.
ומהו?
"שהקב"ה מסתיר את הניסים הגלויים והברורים… כדי שהאדם יגלה אותם מעצמו, וזוהי עבודתו של האדם בעולמו להגיע לבירור האמת על ידי יגיעתו, וכדאי הוא הסתר כבוד שמים, כדי שיתגלו על ידי עבודת האדם… שיגיע להכרת האמת ולגילוי כבוד השכינה ע"י עבודתו. (שם)
****
"אוף! למה עכשיו…? למה כל זה צריך להיות בדיוק לפני פסח?
חורף ארוך ומשעמם מאחורינו, הרבה יותר מתאים היה לעשות איזה 'ברייק' קטן בשגרה הארוכה של אז…
עכשיו? עכשיו לשדד מערכות?

כן!
עכשיו!
עכשיו זה חודש בו יש באויר טונות של כוחות אמונה!
ימים מסוגלים להעצים את עצמנו בנקודה הכי בסיסית שלנו, כבנות לעם היהודי – נקודת האמונה בבורא עולם!
הקב"ה מנער את העולם כולו כדי שאנחנו נטפס גבוה עוד יותר – בסולם העליה היהודית.
עולם שלם עומד נפעם מול הניסים העוטפים את העם היושב בציון (אני אומרת את זה מסברא… לא באמת קראתי שום ידיעה או ציטוט…:) ואנחנו? אנחנו מחשבות את מסלול הטיל המיירט ועובי קירות המקלט.
האין כאן החמצה?
נכון, אנחנו צריכות לעשות השתדלות. כל אחת כפי שמורים רבותיה,
אבל הלב? האמונה?
לא טראמפ ולא ביבי!!!
רק רק רק בורא עולם!
לרגעים אני חושבת: הגזמת! שכחת למי את כותבת? ברור שלכולנו ברור. לא!?
ואז אני נזכרת, במה ששמתי לב אי אז כשהייתי קוראת מפעם לפעם את משאיו של מרן הרב שך זצוק"ל. תמהתי לעצמי: מה? זה מה שאומרים על במה מול מיקרופונים מכל העולם? שהקב"ה ברא את העולם…? ועוד כל מיני דיבורי אמונה – שהיו נראים כל כך 'טריוויאלים'…
אבל התשובה היא שכן!! זה מה שמדברים שוב ושוב. ושוב.
אמונה, כמה שהיא אמורה להיות מובנת מאליה – היא משהו שחייבים לדבר בה שוב ושוב. ושוב.
"האמנתי כי אדבר" הדיבורים מעוררים אצלנו את האמונה
או כמו שאומר החידושי הרי"ם זצוק"ל: "וירא העם ויאמינו" – למרות שראו את הניסים הגדולים עד קריעת ים סוף – יש עוד דרגה נוספת של "אמנה".
לא די לראות את הניסים הכי גדולים קורים. צריך להתעלות לעוד דרגה. דרגה של אמונה.

עכשיו זה הזמן שלנו…
לקום כל בוקר מחדש, בחודש הזה של 'ניסן' של ניסים, גאולה ואמונה
לחפש בהכל. החל מפלח תפוז וממשיך לזנב הטיל – את בורא עולם שעומד מאחורי כל דבר ודבר.
עומד ומצפה לנו…

מאחלת לכל אחת ואחת מאיתנו
לזכות לראות את בורא עולם מאחורי כל מה שקורה פה
לראות. וכן להאמין…

בהזדמנות הזאת, רציתי להודות לך אישית.
כן. לך! שקוראת את הדברים.
אני מרגישה בחוש ממש איך הקב"ה שולח לי את ההארות היפות
ואין לי ספק שזה לא בזכות עצמי, ולא עבור עצמי
זה בגלל שיש עוד כמעט רבבת חברות שיחד איתי בסיפור הזה של 'כתיבת חלקינו'אין לי שום דרך טבעית להסביר את זה-
איך שמכל השלל האדיר שיושב לי על המדף ו'קורא' לי לפתוח אותו
לקחתי הפעם בדיוק את שיחות מוסר, אי שם במאמר על 'שבת שובה' – הציטוט הנפלא מספר החינוך על שרש מצוות 'אש המזבח' שהוביל אותי למאמר השקפה על מאורעות כל כך דומים לאלו של היום: "… כמו כן, כל מה שארע לנו בארה"ק, במלחמה האחרונה… כולו נס היה, וכל הטבעים שמסביב – אוירונים וטנקים (טילים ומערכות סייבר בתרגות ל'עכשווית'…) לא היו אלא כדי לכסות את עיננו מלראות את ניסי ה' הגלויים, וחושך אופף את דבר ה' וכבודו"
כולנו מחפשות זכויות,
המערכה לא פשוטה-
אמנם ניסים גדולים מחד
אבל סכנה גדולה – מאידך.
אין ספק שעוד ועוד חיזוק שלנו בהכרה במציאות ה' ובאמונה תמימה –
יעמדו לנו להצלה
לנו ולעם כולו!

שבת שלום
שבת של השקט ובטח
ומנוחה נכונה,
לאה

נ.ב. – רגע לפני שאני מסיימת
שתי הארות שהיו לי בחיזוק אמונה השבוע ויש לי חשק לשתף…
הראשון, ספר שזכיתי להכיר השבוע "עולם של אמונה"
שיעורים מאת רבי משה שפירא זצ"ל בנושאי אמונה.
מה אהבתי דווקא בו?
טוב, אז חוץ מהאור הבוקע מבין הרעיונות, הארות שמי שמכירה את שיעורי רבי משה שפירא – מבינה, ומי שלא – לא יעזור מה שאסביר…
(קטונתי אמנם, ואני ודאי לא משיגה את כל ההשגות. אך גם הטעימה – מתוקה)
אבל כן אני יכולה להגיד שמשהו ש'קנה' אותי כבר מהפרק הראשון – זה דווקא הפרק הראשון.
הפרק הראשון נקרא "עולם המצוות"
פרק שמבאר את עומק מהות המצוות – ובעצם נותן להבין שהבסיס של 'אמונה' זה קיום מלא של מצוות.
זה בעיני מאד אחר מכל מיני תפיסות של 'אמונה בלב' שיש היום
לא באה לדבר נגד שום דרגה של שום יהודי…
ובכל מקרה – אולי זה טוב לאחרים,
אבל לנו – לנו יש משהו מתוק בהכרה שאמונה מתחילה מקיום מצוות בהידור ודקדוק…
אז מי שמחפשת ספר מומלץ (ולא! אין לי בזה לצערי אחוזים… אולי רק בתור חלק בזכויות:)
התקשרתי אליהם, אחרי שלצערי לא מצאתי את הספר כשרציתי לקנות ממנו עוד, ושאלתי איפה קונים את הספר. הבנתי שנגמר, אבל אפשר למצוא אותו אצל המו"ל במייל הזה (ravfeldman@gmail.com)

לתשומת לב מי שחיפשה ספר עמוק אבל בהיר ובר הבנה גם עבורינו:)

החיזוק השני היה לי כששמתי לב פתאום ללינק שבחותמת האישית של טליה,
טליה היא מי שיושבת מאחורי הרבה מפעילויות ש'שמורה'
וגם האחראית על עיצוב הדיוורים.

פתאום נחשפתי לכמה יצירות מעוררות השראה שלה…
ביקשתי רשות – ושמתי לכן קישור
רוצות דוגמא? הנה…
שווה הצצה:)