מאז ומתמיד היו נשות ישראל מסורות לבעליהן וממשיכות בגאון את שושלת הדורות, זה לא נולד בדור שלנו…
נשים מעונות במצרים, משועבדות לעבודה גברית בשעות לא שעות, בְּשָׁעָה שֶׁהוֹלְכוֹת לִשְׁאוֹב מַיִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְזַמֵּן לָהֶם דָּגִים קְטַנִּים בְּכַדֵּיהֶן וְשׁוֹאֲבוֹת מֶחֱצָה מַיִם וּמֶחֱצָה דָּגִים וּבָאוֹת וְשׁוֹפְתוֹת שְׁתֵּי קְדֵירוֹת אַחַת שֶׁל חַמִּין וְאַחַת שֶׁל דָּגִים וּמוֹלִיכוֹת אֵצֶל בַּעְלֵיהֶן לַשָּׂדֶה… וּמַאֲכִילוֹת אוֹתָן וּמַשְׁקוֹת אוֹתָן… (סוטה יא:)
וזאת עוד, בתנאים לא תנאים, תחת אש המרדף אחר תינוקות יהודיים, שֶׁמַּגִּיעַ זְמַן מוֹלְדֵיהֶן הוֹלְכוֹת וְיוֹלְדוֹת בַּשָּׂדֶה תַּחַת הַתַּפּוּחַ (שם), לא אחד ולא שניים, שישה!
והנה כשמגיעה הגאולה לה ציפו רבות בשנים, ועם ישראל פוצח בשירת הודיה, נשים חכמניות היו שואלות: הלא יציאת מצרים אינה תכלית כשלעצמה. "בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה" (שמות ג, יב). מטרת הגאולה היא לקבל את התורה, להגות בה ולקיים את מצוותיה. ואילו אנו, עקרות הבית אימהות הבנים, פטורות מלימוד התורה ומקיום עֲשִׂין שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָן, מה לנו לצאת בתופים ובמחולות?
"וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ להשם כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם" (שמות ט"ו, כ"א)
מה חטאו הסוסים? שהם סייעו לבעליהם לרדוף אחר בני ישראל. ועל מה ולמה הטיל אותם הקב"ה בעוז אל המים הזידונים? על שום שותפתם במלחמת החורמה להשמדת עם ה'.
עונה מרים הנביאה לשאלתן של נשות ישראל: שירו גם אתן, שירו! תנו תודה לאלוקיכן על ההצלה מיד מצרים בדרך העולה אל הר סיני. כי אם במידת פורענות, גדול עונשם של המסייעים כעונש בעליהם, הלא אתן נשים צדקניות, המסייעות לבעליכן בלימוד התורה ובקיום מצוותיה, ודאי מרובה במידה טובה שכרכם כשכר בעליכן!
תגידו אתן, נשים צדקניות של תשפ"ו, היש סיבה טובה מזו לצאת במחול?!
(ע"פ ילקוט לקח טוב)
