המילים הבאות מיועדות במיוחד לפרפקציוניסטיות שבינינו…
מקובל להתייחס ל"פרפקציוניזם" כאל מעלה, אבל האמת היא שזו תכונה מולדת ככל התכונות.
כמו כל תכונה, אפשר להשתמש בה לטוב, ואז היא הופכת למעלה, ואפשר להשתמש בה להיפך, ואז היא הופכת לחיסרון. מי שמזהה בעצמו את התכונה הזו, צריך ללמוד איך להשתמש בה נכון ולכוון אותה לכיוון המיטיב והמקדם.
פרפקציוניזם פירושו שאיפה לשלמות של מאה אחוז. השאיפה הזו היא מבורכת כי יש לה כח מניע גדול מאד, כמו שאומרים "אם לא תשאף להיות גנרל, גם חייל פשוט לא תהיה",

אז איפה הבעיה?

הבעיה היא שמתוך הפרפקציוניזם מגיעים הרבה פעמים ליאוש של "או הכל או כלום" – אם לא מצליח לי במאה אחוז אז הכל כבר לא שווה, וזו טעות גדולה, כי בחיים האלה, כל עוד אנחנו בגלות, אין לנו יכולת להיות מושלמים.

לאחרונה קראתי על שיטה חדשה של דיאטה לריפוי סוכרת וירידה במשקל שמציעה מספר שלבים לשינוי אמיתי, כשהשלב האחרון נקרא: "החיים עצמם".

לאחר שבשלבים הקודמים נכנס תפריט תזונתי מאד מוקפד ומדויק, בשלב האחרון נכנסים לחיים עצמם, וההבנה היא שאין אפשרות לחיות בתפריט מדויק כזה כל החיים. בסוף, אנשים חיים, ואי אפשר להיות "מושלמים" כל החיים. בשלב הזה לומדים לעבור מתפריט ריפוי מוקפד לשגרה שיש בה גם פשרות, והמטרה היא להגיע לשגרה בריאה וחזקה של כ-60-70 אחוז של "עשה טוב", עם מקום טבעי לחריגות. כך זה מחזיק לאורך זמן!

התובנה הזו כל כך חשובה לכל שינוי שאנחנו מנסים לעשות! אי אפשר להיות מדויקים במאה אחוז כל הזמן. אנחנו לא אמורים ולא מסוגלים להיות מושלמים.

אז מה כן?

לפני – לשאוף למאת האחוזים, זה המקום הנכון להשתמש ב"פרפקציוניזם", אבל אחרי –לשמוח ולהודות אם הצלחנו להגיע ל 60-70 אחוז. במקום הזה עמלק מתחפש ל"פרפקציוניזם" ומביא אותנו ליאוש ולחידלון.
רצית להדליק נרות ארבעים דקות לפני השקיעה? מצוין!

הצלחת בסוף להדליק רק 30 דקות לפני השקיעה? תשמחי! הגעת ל75 אחוז ממה שרצית!
רצית להתפלל מנחה מוקדם כל יום? מצוין!
הצלחת בסוף להקדים רק בחלק מהימים? או רק בכמה דקות?  תשמחי! הגעת ל60 או 70 אחוז ממה שרצית!

איפה שלא הצלחנו, ננסה לשפר לפעם הבאה כי במבט קדימה שוב נשאף למאה אחוז,
אבל במבט לאחור, נשמח ונבין שאם הגענו ל- 60-70 אחוז – השגנו את היעד!

"או הכל או כלום" – זאת הסיסמא של עמלק!
"גם מעט זה טוב" – זאת הסיסמא שלנו, וזאת המלחמה שלנו בעמלק כשהוא מנסה לרפות את ידינו ולייאש אותנו כדי להפיל אותנו, כפי שמבאר ה"נתיבות שלום" בפרשתנו:
"והענין כמו שדרשו חז"ל על הכתוב ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים, ברפיון ידים. ואפשר שזו גופא היא קליפתו של עמלק להכניס בישראל רפיון ידים, ועל ידי זה סבור היה לנצחם…. וזו היתה כל מטרתו של עמלק, שיהיו ישראל ברפיון ידים ונפילת רוח, ולא יאמינו עוד בכוחותיהם. ונפילת הרוח הזו גרועה מהחטאים החמורים ביותר… שאם מכל החטאים עדיין יכול יהודי להחלץ אם אינו נעצר בדרכו, הרי כאשר נופל ברפיון ידים זה עוצרו ומונעו להמשיך ולהתקדם… וזו היתה קליפת עמלק שרצה להטיל בישראל רפיון ידים, להפיל את רוחם ולהעמידם בדרכם שלא ימשיכו בעבודתם, ועל זה נאמר זכור את אשר עשה לך עמלק, שקליפה זו היא הגרועה מכל".
משפט שכדאי לזכור: "או הכל או כלום" – זאת הסיסמא של עמלק!
לתגובות: sf5744138@gmail.com