נטילת ידים: בגמ' כתוב שאסור לנגוע בכל הנקבים שבגוף דהיינו פה חוטם אזניים עיניים וכן באוכלין ומשקין לפני נטילת ידים של שחרית משום רוח רעה ששורה עליהם,
ולכן מי שיכול להספיק ליטול ידים בלי ברכה עדיף אבל בד"כ הזמן מצומצם ולכן רק ישפשף ידיו בבגדיו, ועדיף ג' פעמים. ואם הלך לשון לאחר חצות יותר פשוט להקל.
לאחר ששפשף ידיו מותר מעיקר הדין לשתות או לאכול בלי נטילת ידים ולברך וכן מותר לברך ברכות התורה או לומר תהילים.
אמירת תהילים: מעיקר הדין מותר לומר תהילים ופסוקים שאומרם בדרך תפילה תחנונים [ולא בדרך לימוד] בלי לברך קודם ברכות התורה,
ולכתחילה מי שיכול עדיף לברך ברכות התורה קודם, ויכוון לפטור רק עד הבוקר כדי שבבוקר כשקם יוכל לברך שוב ברכת התורה ולא יכנס לספיקות.

המקור: נטילת ידים: שו"ע סי' ד' סע' ג', ובא"א מבוטאטש דעתו שרק אם קם לגמרי משינתו אז אסור אבל אם בדעתו להמשיך לישון יכול לנגוע ויש לצרף השיטות שנתמעט רוח רעה בימינו וראה בהליכות שלמה שהקל מחמת זה לאשה שקמה בלילה לטפל בתינוק בלי ליטול ידים במקום צורך.ועדיף לשפשף שכך לדעת הא"ר בשם שיוכנה"ג וכן תהל"ד והיפה ללב ועוד פוסקים וכן בכה"ח מועיל גם לרוח רעה לכה"פ בשעת הדחק. ומי שישן אחר חצות לדעת המקובלים אין רוח רעה ולכן יש להקל בשופי. ברכות לפני נט"י שם בסע' כג. ברכות התורה: סי' רמו סע' ט,ואחרונים שם.
לשאלות/הערות/הארות- hilchotshabatn@gmail.com