הימים הם לא קלים לאף אחת מאיתנו.
השילוב של ימי מלחמה עם אזעקות לסירוגין, עם ערב פסח ברקע וכל מה שהוא דורש מאיתנו, כשהילדים בבית ואין שגרה נורמלית, מביא אותנו אל הקצה של עצמנו…
הנטיה האוטומטית שלנו במצב כזה של עומס ולחץ חריגים, היא דבר ראשון לוותר על עצמנו!
הצרכים שלנו הם הראשונים לזוז הצידה, כי כל הדברים האחרים נראים יותר חשובים ויותר דחופים… אבל אם נעצור לכמה רגעים ונתבונן, נראה שזאת עצת היצר, כי דווקא בזמנים כאלו שבהם העומס המוטל עלינו הוא לא הגיוני, אנחנו חייבות להטעין את עצמנו ולמלא את הסוללה הפנימית שלנו במקסימום האפשרי, כדי להצליח לתפקד בכל החזיתות…
ניקח לעצמנו זמן של התבוננות שבו נבדוק איזה פעולות אנחנו יכולות לעשות, וחשוב שנעשה, כדי להטעין את עצמנו מידי יום בגוף ובנפש, ואת הפעולות האלה נשים בעדיפות יומיומית עליונה – להיפך מהנטיה הטבעית שלנו – ונעשה את זה כי זה רצון ה' מאיתנו!
"וזהו עיקר העבודה של השבתת חמץ שיבטלנו בדעתו ובליבו, היינו שיהודי יכניע את חומריותו וישותו… ומתקיים על ידו אישה ריח ניחוח לה', שזהו התכלית מכל מעשה הקורבנות, והמצוה הראשונה שנצטוו ישראל לקראת הגילויים העליונים של יציאת מצרים, להתעלותם לעם הנבחר ולגילוי השכינה, היה הקרבת קרבן הפסח וכמו דכתיב ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית, דהיינו לרומם את הבית ובית אבות ע"י הקרבן, והוא כמבואר שענין הקרבן הוא מדרגה עליונה של ביטול ומסירות נפש, ורק מכח זה זכו ליציאת מצרים וגילוי שכינה".
(נתיבות שלום על פרשת ויקרא)
לקבל את רצון ה' באמת, זה להסכים להתמודד בזירה שבה הקב"ה שם אותנו ,ובד בבד לדאוג שיהיה לנו את הכח ואת המשאבים הנחוצים להתמודדות!
הקב"ה רוצה אותנו שמחות ומחייכות, פעילות ואנרגטיות, ולא סחוטות ומרוטות!
הקב"ה רוצה שיהיה לנו טוב, וכשנדאג להזין את עצמנו (תרתי משמע) ולחזק ולשמח את עצמנו, יהיה לנו גם כח לעשות אוירה טובה בבית, ולדאוג לכל מי שסביבנו…!
השנה אנחנו מקריבות להקב"ה כקרבן פסח את כל התוכניות שלנו שהשתנו והשתבשו ועברו התאמות בעקבות המצב, ויחד עם זה אנחנו דואגות להתמלא מבפנים ולהיות שמחות, כדי להקריב את הקרבן מתוך שמחה!
זוהי המדרגה העליונה של ביטול אמיתי שבזכותה עם ישראל זכה ליציאת מצרים וגילוי שכינה ובזכותה נזכה בע"ה בקרוב ממש ל"כימי צאתך ממצרים אראנו נפלאות"!
משפט שכדאי לזכור:הקב"ה רוצה אותנו שמחות ומחייכות, ולא סחוטות ומרוטות!
