האמת היא שאין באמתחתי די מילים לתאר את הרגשותי.
האושר הזה. הגיוון שאף פעם לא נמוג. השגרה המלאה בהפתעות. האפשרות התמידית להתמלא. הקשר והחיבור היומיומיים.
לא. זה ממש לא ממצה. אלו רק מילים קלושות המכסות על מציאות מאושרת בלתי ניתנת לתיאור.
מי שלא חי את זה אינו מבין.
אבל את, שמורה יקרה, מבינה ועוד איך.
את ואני והיא וכולנו… הניצבות בערב שבת זכור.
בקונטרס 'הכנה וסדר היום המבואר' מובאים מקצת מענייני המצוה:
"מצות עשה מן התורה לזכור את מעשה עמלק…" וטעם המצוה: [א] "שלא נשכח שהקב"ה הצילנו מיד עמלק ובעבור זה תהיה יראתו על פנינו לבלתי נחטא!
[ב] "לזכור שעמלק בא בגלל שרפו ידיהם מן התורה ומן המצוות, ועל ידי זה יתחזק לבנו שלא להרפות ממצוות עשה ולא תעשה!
[ג] "לתת אל לבנו שכל המיצר לישראל שנאוי לפני ה' ב"ה ולפי רוב רעתו תהיה נזקו ומפלתו."
"ומה מאוד ראוי למבקש ה' להכין עצמו לקראת המצוה דאורייתא שעומד לקיים ביום שבת קודש".

ולאחר שבת קודש ביום השני, נזכה ליום הגדול והמסוגל "תענית אסתר". 
"כי בימי מרדכי ואסתר נקהלו ביום י"ג באדר לעמוד על נפשם בתפילה ובתחנונים שיעזרם ה' להינקם מאויביהם. ולכן נהגו כל ישראל להתענות בכל שנה כדי לזכור שה' יתברך רואה ושומע כל איש בעת צרתו כאשר יתענה וישוב אל ה' בכל לבבו כמו שעשה בימים ההם"
"וראוי לכל איש ישראל מעם קדוש בכל שעות היום של התענית הזה לעורר לבבו אל ההודאה גדולה ועצומה במחשבתו ליתברך שמו ויתעלה ויתרומם שניצל ממש הוא ובניו בקרב כל בית ישראל בעצם היום הזה ממוות לחיים!" 

ובשיפולי יום התענית נכנסים כולנו אל היום הגדול ונתנה תוקף קדושת היום כיפורים כ-פורים! כי נורא הוא:
"איתא במדרש: תכלית הימים – הלילות. תכלית הלילות – שבתות. תכלית שבתות – ראשי חודשים. תכלית ראשי חודשים – מועדים. תכלית מועדים – ראש השנה. תכלית ראש השנה – יום הכיפורים."
וכתב המשגיח הגרנ"מ ויכטפויגל: "וידוע מה שאמר האר"י הקדוש בשם הזוהר, דיום הכיפורים הוא מעין פורים פורים, נמצא לפי זה דתכלית הבריאה הוא פורים!"
"פורים הוא כל כך קדוש ונורא עד שלא צריך לזה כל הכנה. מה שליום הכיפורים צריך הכנה ארבעים יום. וזהו 'פתאום יבוא אל היכלו' – פתאום היינו בלי הכנה. בפורים האדם נמצא בדרגה של אדם הראשון קודם החטא, שלא הבחין בין טוב לרע, מפני שלא היה בו יצר הרע!" 

למול העושר השופע הזה – היש אומה מאושרת מאיתנו בכל העולם כולו???

והלב העולה על גדותיו שואף להתבטא.
מחפש להביע.
להוציא לפועל את התחושות.

איך?
איך מרננות השפתיים?

• בתפילה!

כל דיבור עם השי"ת הוא סוג של תפילה.
יש עשרה לשונות של תפילה. וי"א ארבעה עשר לשונות!
כלומר, ביכולתנו לפנות אל ה' בכל צורה שמרגישה לנו, ונזכה במצות תפילה.

סגולת יום הפורים מתומצתת לנו גם באותו קונטרס: 
"יום הפורים הוא יום נורא, השמיים פתוחים! כי הקב"ה כביכול מצא את בנו יחידו לאחר יאוש [שיחות הרגש"פ]. והחידוש של פורים, שבכל שנה ושנה הקב"ה שופך עלינו את כל המתנות כמו בפורים הראשון בהסטוריה [האר"י הק'], והוא יום שיש בו אהבה עצומה מהקב"ה אלינו בלי גבול שכן ה' חתם להשמיד את כל היהודים, וברוב אהבתו עשה לנו תחית המתים כפשוטו!"
"עיקר העבודה של פורים היא לדעת שהיום פורים." להשתדל לא להסיח את הדעת מהידיעה הנשגבה הזו.
"יום זה הוא יום של רחמים אדירים וחובתנו לא להפסיד אף רגע". לא נדרש מאיתנו ללמוד כל הלילה. חלילה לא לוותר על שינה בזמנה, אוכל כראוי ושתיה מספקת. עלינו להטעין את גופנו בדלק הנכון כדי שנוכל איתו לקיים את מצוות היום הקדוש.
"בפורים, אף האדם הקטן ביותר יכול להשיג כל הדברים הגדולים
ברוחניות
ובגשמיות.
כל מה שירצה!
ביום זה של רחמים אין גבול לשפע… אין גבול לאהבה!"

"מתוך תחושת שמחה עצומה צריך להרגיש בפורים בטל ומבוטל בהתבטלות מוחלטת לקב"ה.
לבטל את הדעה עצמית ואת האנוכיות העצמית."
ואיך מגיעים לאהבה לה' ביום גדול זה?
"כשיתבונן האדם ברוב הניסים וההשגחה, ויראה עוצם וגודל חשקו של הקב"ה בנו באהבה בלי מיצרים, וכל זה מתחדש בכל שנה ושנה ביום זה, הרי מאליו ירגיש את עוז אהבתו …"
"ויזכור כי ביום הזה שערי שמים פתוחים
וביום גדול זה מתקבלות כל התפילות יותר מנעילה שביום הכיפורים!
כי ריבוי האהבה שמתעורר עלינו ביום זה [הוא העובדה] שאף לפחותים כמונו הקב"ה זועק אלינו "מה שאלתך וינתן לך", רק תבקש! רק תתחנו! הכל פתוח לפניך!
שכן ביום זה מתעוררים כל הי"ג מידות של רחמים
והם נמשכים לאורך כל היום מאור פני מלך חיים עלינו!"