שלום יקרות,
בכל שנה מחדש יש לי חלום,
להיצמד בפרשה לאיזה לימוד של התורה הקדושה לחיי היום-יום שלנו
יש כל כך הרבה יהלומים טמונים – בהנהגת ובאורח החיים
שלו רק נשכיל לאמץ את דרך התורה החיים שלנו יהיו הרבה יותר
יותר טובים, יותר שלווים, יותר מספקים, יותר מענגים, יותר – מוצלחים.
איכשהו – אני מוצאת כל כך הרבה דברים יפים, לאו דווקא מהסוג הזה-
וזונחת את החלום ההוא…
אבל היום, כשקראתי כמה שורות מתוך מחברת 'במדבר' של השיעורים שזכיתי לשמוע בגיטסהד מפי הרה"ג רבי דב שטרנבוך זצ"ל והתפעלתי כל כל מחכמת החיים השזורה בין המילים,
זה עשה לי חשק פשוט לצטט מילה במילה:

הפסוק מתאר את קורבנה של 'אישה סוטה':
וְהֵבִ֨יא הָאִ֣ישׁ אֶת־אִשְׁתּוֹ֘ אֶל־הַכֹּהֵן֒ וְהֵבִ֤יא אֶת־קָרְבָּנָהּ֙ עָלֶ֔יהָ עֲשִׂירִ֥ת הָאֵיפָ֖ה קֶ֣מַח שְׂעֹרִ֑ים לֹֽא־יִצֹ֨ק עָלָ֜יו שֶׁ֗מֶן וְלֹֽא־יִתֵּ֤ן עָלָיו֙ לְבֹנָ֔ה כִּֽי־מִנְחַ֤ת קְנָאֹת֙ ה֔וּא מִנְחַ֥ת זִכָּר֖וֹן מַזְכֶּ֥רֶת עָוֺֽן: (במדבר ה' ט"ו)

רש"י הקדוש:
קמח – שלא יהא מסלת שעורים – ולא חטים: היא עשתה מעשה בהמה , וקרבנה מאכל בהמה לא יצק עליו שמן – שלא יהא קרבנה מהודר שהשמן קרוי 'אור' , והיא עשתה בחשך ולא יתן עליו לבונה – שהאמהות נקראו 'לבונה' , שנאמר "אל גבעת הלבונה" והיא פירשה מדרכיהן . כי מנחת קנאות הוא – הקמח הזה; 'קמח' לשון זכר.

בקרבן טמונים הרבה 'רמזים' לאישה הסוטה, והשאלה היא, מדוע לא אומרים לה ישירות, מדוע 'רומזים' לה כל הזמן על התנהגותה?

והתשובה:

לכל אחד צריך לדבר בשפה שהוא יבין, אחרת, זה 'בזבוז זמן'…
כשרוצים לדבר אל הנפש, יש לדבר אל הנפש ב'שפת הנפש', שפת הנפש היא שפה עדינה אי אפשר לדבר בשפה פוגעת – בשפה פוגעת, הנפש פשוט לא תבין!
התורה רוצה לדבר אל נפשה של האישה, נפשה של האישה מבינה שפת עדינות.
ועוד,
כאשר נותנים למישהו 'מוסר' באופן חד ופוגע – מיד מתעורר בו כח ההתנגדות! האדם חש התנגדות לדברים שנאמרו, תוכחה מוסתרת נקלטת הרבה יותר בקלות.
יש עוד עניין – כאשר אומרים למישהו 'פשט' לא להגיד את הכל, להשאיר פתח של מחשבה עצמית לאדם – אז הוא משקיע מעצמו עבודת הבנה – והוא קונה את הדבר בנפשו!
כך גם במוסר, אם נותנים לאדם רמז, והוא מבין את הרמז לבד – הוא מקבל את המוסר בהבנה – והדבר נקלט בנפשו (הגר"א)

***

אתמול זכינו לחגוג את חג השבועות, בטוחה שגם אצלכם התנגן ה: "אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא" איזו זכות עצומה נפלה בחלקינו שאנחנו חיים חיי לימוד תורה, והנה לנו עוד מימד מיוחד: כמה נפלאים המוסרים ודרכי החיים שמאורי הדורות הנחילו לנו מתוך התורה הקדושה… גם מהבחינה של ההנהגה שלנו, וגם הזכות להיות חלק ממארג חיים שהסובב אותנו – מתנהג בדרך התורה…

"עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר-
דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום…"

שבת שלום,

לאה