שלום לכן,
שיתפה אותי עובדת הייטק, הנחשבת מאד מצליחה בתחום:
"שמתי לב שבחודשים האחרונים, משהו ביכולת החשיבה שלי פשוט נפגם!
זה מוזר, כי אני הרבה יותר מצליחה בעבודה, והתוצרים שלי – מעולים.
אבל אני שמה לב שאיבדתי משהו משמעותי ביכולות הניתוח וההסקה הלוגית שכל כך הייתי טובה בהם!
פתאום אני קולטת שזה קרה לי כי פשוט, נכנסתי פנימה לעולם הAI…"
והנה לנו עוד רובד עצוב של הקונפליקט שלנו.
הרי להתנזר כליל מיכולות העידן החדש, אני עצמי שמעתי הוראה ברורה ממרן הגאון רבי משה הלל הירש שליט"א – שהשימוש לצורך ענייני עבודה – הותר!
אבל מה לעשות כשהסיכונים כל כך עצומים:
גם לגוף, גם לנפש וגם לנשמה…
???אז נכון שספציפית היום – אתגרי העידן, נראים גדולים מאי פעם,
אבל בכל דור ודור בורא עולם זימן אתגרי תקופה משלהם,
ולנו, אין אלא לקיים "בינו שנות דור ודור"…
כמה טוב שאנחנו הולכות בשבילים שדורות קודמים לפנינו – התוו לנו כיווני דרך:
אז קדימה… אחורה בזמן:"אם בחוקותי תלכו" (ויקרא כ"ו ג')אומר המדרש, ויקרא רבא פרשה להאם בחקותי תלכו הה"ד (תהלים קיט) חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך אמר דוד רבש"ע בכל יום ויום הייתי מחשב ואומר למקום פלוני ולבית דירה פלונית אני הולך והיו רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות הה"ד ואשיבה רגלי אל עדותיךרבי מילר זצ"ל (אתן כבר יודעות מאיפה:) שואל על זה:
איך יכול להיות שכל בוקר דוד המלך מתכנן ללכת למקום אחר?
מדוע הוא לא מתכנן פשוט ללכת ישירות לבית המדרש?
ושמעתי על זה תשובה שהיא בסיס להרבה הנהגות חיים:
לדוד המלך היו כל מיני צרכים אמיתיים של ניהול המלכות, שהוא נאלץ לחשב כל יום איך ולאן ללכת, אבל בסופו של דבר, 'בשורה תחתונה' מה שנקרא… הוא מצא את עצמו בבית המדרש!
ולעולם שלנו:
אכן, יש לנו צרכי עולם למלא…
גדולי ישראל הורו לנו בדור הזה להשתמש בטכנולוגיות שהם בעצם – מקור להרס אנושות…
"מאבד צורת אדם" – כמו שאמר לי מרן הגאון רבי משה הלל הירש שליט"א…
אבל, השאיפה שלנו היא – שבסוף – "נגיע לביתי כנסיות ובתי מדרשות"!
איך?
איך אפשר לתכנן AI ולעצב – תורה?
ההשראה לתשובה היא מדוד המלך עליו השלום.
דוד המלך היה עסוק עד למעלה מראשו בהישרדות בתחילה, ובהמשך – בניהול מלכות ישראל…
ובכל זאת, הלב שלו לא היה שם. ה'לחם והחלב' שלו היו:
"צמאה נפשי לאלוקים" "נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות בית ה'" "אחת שאלתי מאת ה'… שבתי בבית ה'"!
כשזאת השאיפה! כשזה הצמא…
בסופו של דבר – הדרכים מובילות לבית המדרש…
מי שאכן משתמשת אך ורק לצרכים שלהם היא נדרשת – לצורך העבודה –
היא ודאי תזכה שהדרכים יובילו – לחיים של "בית המדרש" בעז"ה!
ועוד נקודה מעניינת:
"אם בחוקותי תלכו" – "היו רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות"
רגלי – מלשון "הרגלי"!
כח ההרגל הוא כח חזק מאד שבורא עולם טבע בבריאה, זה כלי ש'ממסד' את הרצון – למציאות קיימת.למרבה הכאב, לאחרונה נכנסה בחסות הסינונים הכשרים –
גישה כמעט חופשית לעולמות המסוכנים של הAI.
איני יודעת כיצד יתפתחו הדברים.
אמנם, מובטחנו בתורה הקדושה, בדיוק בפרשה שלנו:
"…לא מאסתים ולא גאלתים לכלותם להפר בריתי איתם" (ויקרא כ"ו מ"ד)
ודאי עם ישראל ימצא דרך איך חיים ומתגברים על הנסיון החדש!
אבל…
האם להרבה מאיתנו, זה לא יהיה הרבה יותר קשה,
פשוט בגללל שהם ייתרגלו כבר לנוון את המח, ולהתנהל במהלך רובוטי?
אם עובדות הנדרשות ומגבילות עצמן – חשות בניוון מוחי…
מה יגיד מי שמשתמש בכח ההרסני הזה, לנהל לו את החיים???
האם לא יותר כדאי פשוט לברוח מהדבר הזה,
וודאי מכל מה שלא הותר בשום אופן: כל דבר שלא לצורך עבודה???
והלוואי ונזכה בקרוב לקיום המשך ההבטחה:
"וזכרתי להם ברית ראשונים אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים
לעיני הגויים להיות להם לאלוקים אני ה'"
במהרה בימינו אמן…
שבת שלום,לאה |
|
|
|
