שלום כולן,

כולנו יודעות שפנחס זכה לעלות לדרגת אליהו הנביא בזכות הקנאות שלו לדבר ה',

אבל כשעיינתי בפרשה מצאתי ברש"י דיוק כל כך נפלא, ששופך אור נפלא על כל העניין.

פנחס הכהן מבין שצריך לעצור את מעשה המדיינית,

וזה מה שאומרת לנו התורה: "וירא פנחס בן אלעזר… ויקח את הרומח בידו"

אבל שימו לב לדברי הגמרא שמביא לנו רש"י הקדוש:

"מה ראה אמר רב ראה מעשה ונזכר הלכה אמר לו אחי אבי אבא לא כך לימדתני ברדתך מהר סיני הבועל את כותית קנאין פוגעין בו אמר לו קריינא דאיגרתא"

אז מה בעצם קרה פה?

פנחס הכהן רואה שצריך לעשות מעשה,

אבל רגע לפני שהוא עושה

הוא שואל את משה רבינו!!!

וזה המפתח לכל ההתנהגות שלנו בחיי היום יום. להתנהל לפי דעת תורה!

ולמה אני כותבת על זה?

משום שהשבוע קיבלנו חיזוק גדול בשמורה,

גדולי הדור עוררו וביקשו לחזק את 'שמורה במבול … אשר מצילים רבבות נשים"

ומה הם כותבים עלינו?

שאנחנו משפיעים?

שאנחנו מעניינים?

שאנחנו יודעים לפעול?

לא!

הם כותבים "אשר מעשיהם לפי הרבנים"

וזאת בעיני, המחמאה הגדולה ביותר שאפשר לקבל, כארגון.

שבת שלום

לאה