בקבוק מים קפוא ומלא קרח האם מותר להזרים עליו מים? האם מותר לרסק איגלו?
חז"ל אסרו לרסק [לשבור לחתיכות דקות] שלג וברד בכדי שיזובו מהם מים.
לדעת השו"ע טעם האיסור הוא א. או משום שדומה למלאכה שנראה כאילו מוליד ובורא מים, ב. או שמא יבוא לסחוט פירות ולהוציא מהם משקה כמו שמוציא מהקרח.
לדעת הרמ"א יש לחוש גם לשיטה שהאיסור הוא משום נולד שהמים שיצאו מהקרח נוצרו ונולדו בשבת, ולפ"ז יוצא לבני אשכנז עוד שתי חומרות. א. שאסור לגרום להמסת הקרח אפ' לא בידים ב. שהמים שיצאו מהקרח באופן שגרם לכך אין לשתותם. ובמקום הצורך כתב הרמ"א שיש להקל.
ולכן מי שיש לו בקבוק עם קרח או אגלו וכדו' אסור לרסק את הקרח בכדי שימס וישתו את מימיו. ואין הבדל בין אם שובר את הקרח בידיו, או מנער את הבקבוק, או משפשף את האיגלו בידיו הכל בכלל האיסור.
ונכון להזהר גם שלא לפתוח זרם מים על הקרח אם כוונתו להמיס את הקרח בשביל לשתות את המים שיזובו.
כל האיסור בריסוק קרח הוא רק אם המטרה שיזובו מימיו, אבל כשאין כוונתו שיזובו המים מותר, ולכן מותר לרסק קרח רק בכדי להגיע למה שיש תחתיו, כגון שפתח הבקבוק קפוא ומתחתיו יש מים, וכמו כן מצוי לפעמים שרוצים לפתוח זרם מים על הקרח ולא בשביל לשתות את המים שימסו אלא בכדי שיוכלו למלא מים בחלל שנוצר בקרח מותר.
מי שאוכל איגלו ושובר אותו בפה בשיניו זו דרך אכילה, ומותר.
(הדוגמאות שהבאנו הם מוסכמות גם לבני ספרד וגם לבני אשכנז ובשבוע הבא בע"ה נעסוק בדוגמאות שיש בהם מחלוקת בין השו"ע לרמ"א)
_____________________________________
המקור: שבת נא: שו"ע ומשנ"ב סי' ש"כ סע' ט סי' שיח סע' טז ובאחרוני זמנינו. המשנ"ב הביא שיש מתירים אפ' לרסק בידים כאשר הקרח מיד מתערב במים, ולפ"ז כל פעם שיש מים בבקבוק מותר לרסק וכן מותר לפתוח מים על בקבוק, אבל לעיל בסי' שיח בשעה"צ ס"ק קמו כתב שטוב להחמיר לכתחילה, ובפרט לבני ספרד יש להחמיר בזה כמו שנראה כאן מהשו"ע שהתיר רק לתת לתוך הכוס ושימוחו מאליהם, וראה עוד בכה"ח. וראה עוד בביה"ל בסע' יא ד"ה יזהר, אבל זה לא ראיה דיתכן שכוונת הביה"ל לחלוק על המג"א שהכא לא חשיב מעורב במים ודו"ק. לרסק קרח בשביל להגיע למים שתחתיו. שו"ע ש"כ סע' י'.
לשאלות/הערות/הארות- hilchotshabatn@gmail.com
הלכה שבועית
בקבוק מים קפוא ומלא קרח האם מותר להזרים עליו מים? האם מותר לרסק איגלו?
פרשת
מאת: ולא נכשל
חז"ל אסרו לרסק [לשבור לחתיכות דקות] שלג וברד בכדי שיזובו מהם מים.
לדעת השו"ע טעם האיסור הוא א. או משום שדומה למלאכה שנראה כאילו מוליד ובורא מים, ב. או שמא יבוא לסחוט פירות ולהוציא מהם משקה כמו שמוציא מהקרח.
לדעת הרמ"א יש לחוש גם לשיטה שהאיסור הוא משום נולד שהמים שיצאו מהקרח נוצרו ונולדו בשבת, ולפ"ז יוצא לבני אשכנז עוד שתי חומרות. א. שאסור לגרום להמסת הקרח אפ' לא בידים ב. שהמים שיצאו מהקרח באופן שגרם לכך אין לשתותם. ובמקום הצורך כתב הרמ"א שיש להקל.
ולכן מי שיש לו בקבוק עם קרח או אגלו וכדו' אסור לרסק את הקרח בכדי שימס וישתו את מימיו. ואין הבדל בין אם שובר את הקרח בידיו, או מנער את הבקבוק, או משפשף את האיגלו בידיו הכל בכלל האיסור.
ונכון להזהר גם שלא לפתוח זרם מים על הקרח אם כוונתו להמיס את הקרח בשביל לשתות את המים שיזובו.
כל האיסור בריסוק קרח הוא רק אם המטרה שיזובו מימיו, אבל כשאין כוונתו שיזובו המים מותר, ולכן מותר לרסק קרח רק בכדי להגיע למה שיש תחתיו, כגון שפתח הבקבוק קפוא ומתחתיו יש מים, וכמו כן מצוי לפעמים שרוצים לפתוח זרם מים על הקרח ולא בשביל לשתות את המים שימסו אלא בכדי שיוכלו למלא מים בחלל שנוצר בקרח מותר.
מי שאוכל איגלו ושובר אותו בפה בשיניו זו דרך אכילה, ומותר.
(הדוגמאות שהבאנו הם מוסכמות גם לבני ספרד וגם לבני אשכנז ובשבוע הבא בע"ה נעסוק בדוגמאות שיש בהם מחלוקת בין השו"ע לרמ"א)
_____________________________________
המקור: שבת נא: שו"ע ומשנ"ב סי' ש"כ סע' ט סי' שיח סע' טז ובאחרוני זמנינו. המשנ"ב הביא שיש מתירים אפ' לרסק בידים כאשר הקרח מיד מתערב במים, ולפ"ז כל פעם שיש מים בבקבוק מותר לרסק וכן מותר לפתוח מים על בקבוק, אבל לעיל בסי' שיח בשעה"צ ס"ק קמו כתב שטוב להחמיר לכתחילה, ובפרט לבני ספרד יש להחמיר בזה כמו שנראה כאן מהשו"ע שהתיר רק לתת לתוך הכוס ושימוחו מאליהם, וראה עוד בכה"ח. וראה עוד בביה"ל בסע' יא ד"ה יזהר, אבל זה לא ראיה דיתכן שכוונת הביה"ל לחלוק על המג"א שהכא לא חשיב מעורב במים ודו"ק. לרסק קרח בשביל להגיע למים שתחתיו. שו"ע ש"כ סע' י'.
לשאלות/הערות/הארות- hilchotshabatn@gmail.com
