שלום כולן,

זוכרות את:

זהו, שבטח רובכן לא ממש זוכרות, ואלו שכן – תוהות מה קורה עם זה ואם בכלל.

אז מאחר ואני עדיין נתונה תחת ההשפעה וההשראה של המפגש אתמול,

והאווירה שהייתה שם כל כך מתאימה למילות הזהב של הרמב"ן "קדש עצמך במותר לך" על המילים:

דַּבֵּר אֶל־כׇּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אלוקיכם (ויקרא י"ט ב')

אני מקדישה מספר מילים הנכונות לכולנו,

קדושים תהיו.

ובהזדמנות הזאת, רוצה להתייחס לשתי תגובות שעלו השבוע בעקבות הסיפור האחרון, המון תגובות אוהדות ומעריכות – אבל גם התגובות הללו חשובות:

באמת כל הכבוד

אבל אני חייבת להעיר את תשומת לבכם למשהו שכואב לי כבר הרבה זמן

אני מרגישה שיש תחרות סמויה בין השמורות מי יותר מזוכיסטית מהשניה….מי ויתרה על דבר יותר שווה ואיבדה פרסום או פרנסה בשם ה"צדקות". למה? למה א"א להיות חרדית ברשת 13 רק בכתבה אפילו בלי תמונה, למה א"א להיות במשרד חילוני ולקדש שם שמיים?

כאילו בסיפורים הכל קיצוני. עזבה את העבודה. אמרה לא להצעות נוצצות וכו …

לא יודעת אולי אני באמת כל כך רחוקה מהרמה של השמורות הצדיקות אבל מרגישה נח לשתף שאני בספק בכלל שהייתי חושבת שיש כאן שאלה–בוודאי אם לא רואים אותה!

או:

"באמת כל הכבוד

אבל חבל שאין סיפורים על נשים שאומרות כן ועושות את זה בצורה טובה לפי ההלכה

אולי קידוש ה' לא יצא מזה , כמו שהרב אמר

אבל למה זו סיבה לא ללכת על זה

ראיתי את התשובות שלכן שכל אחת תפיק מזה למצבה האישי, איפה שאפשר

אבל אני לא מתחברת למקום הזה!

הרי אין כאן בעיה הלכתית למה אין סיפורים אפורים, האם הכל שחור לבן???"

ולמה כל זה קשור ל'יקיר לי' של אתמול?

משום שאתמול העלינו בקבוצה, במסגרת נסיון לשיח פנימי מקיף בהתמודדות של עבודת ה' בעידן טכנולוגי, מה היקף השינויים שקורים לנו בעקבות המהפכה הטכנולוגית.

רצינו לגעת בנושא של 'סיכונים ישירים' ו'סיכונים עקיפים' והיו לנו על זה הרבה שיחות במסגרת ההכנה של התוכן.

חשבנו על כמה סוגי תרגילים שיחדדו את הנושא, ואז הגיעה לנו ההארה ממקום בלתי צפוי.

במסגרת טופס הטרמה שהופץ בין הבנות, הן התבקשו לכתוב על שינויים שקורים להן בהיבטים חברתיים, רגשיים, משפחתיים, תרבותיים, טכניים ועוד

עברנו יחד על התגובות שהציפו מגוון ענק של נושאים בהם עולם הטכנולוגיה נוגע ומפר ערכים, הרגשים, מושגים, נושאים ועוד הרבה דברים שהיו ו(כמעט) אינם.

הסתכלנו שוב וראינו דבר מפתיע:

בניגוד למה שידוע שעולם הטכנולוגיה מחולל שמות והורס בתים ואנשים, הבנות מ'יקיר לי' בכלל לא היו שם. לא היו תגובות של גיוועלד! וזעקות שבר על מיטוט חיים… ובכל זאת, היו שם כל כך הרבה דברים קטנים –

שיחד הצטרפו והוכיחו על מהפכה שקטה והרסנית.

והכל תחת מטריה מגינה של "חסימות מהודרות" וכו'

והנה קיבלנו מול העיניים את התרגיל הכי עוצמתי בנזקים עקיפים:

המון דברים שלא נראה עליהם בכלל שהם עצמם נזק… כל דבר לבד יכול להיות 'בסדר' 'מותר לך' – אבל בתמונה הכללית מתקבל עיוות וריחוק מצורת האדם המתוקנת שאנחנו שואפים לאמץ.

מה'קדושים תהיו' – 'כי קדוש אני'

****

וזה לעניות דעתי גם תשובה לכל מיני תמיהות, מדוע יש ביננו 'תחרות סמויה מי פחות מזוכיסטית מהשניה…: (בהכירי את הכותבת הנפלאה, אני יודעת שהיא לא משתמשת במילה הזאת כתאור הרגשה אישית שלה, ולכן אני מרשה לעצמי להיעזר בהגדרה הזאת:)

מי יותר רוצה להתקרב לאזור המגרה של קרבת אלוקים, ויותר רוצה להשתדל לשמור על עצמה ממי שמתרחק משם.

המון מאיתנו ב'משרדים חילוניים' ובכל מיני מקומות שגדולי ישראל הורו לנו להיות שם במסגרת ה'מותר לך'

אבל עדיין, כיהודים השואפים בכל רגע ורגע להידבק במקור החיים, השפע, האור, הטוב, האמת, התענוג והנצח – אנחנו עושים תחרות (עם עצמנו, לא עם אף אחת אחרת) כדי להיות קרובות כל יום, קצת יותר קרוב לה', ולהתרחק מכל מה שרק מזוכיסטים אוהבים – דרך חטאים…

בואו ניקח כדוגמא את הסיפור האחרון

אולי אין שום 'עבירה' בפרסום בערוץ 13

אבל בואו נחשוב על ההשלכות…

על כל מה שקורה בעקבות הפרסום הזה…

הלוואי והיה לנו את הזמן לשיח אמיתי כמו שמתפתח בקבוצות כדי פשוט לעשות שיעורי בית עם עצמנו, מה גורם לנו כזה פרסום…

אולי חיבור פנימי? אולי בקשה לפתיחת חסימה או מעבר לחסימה איכותית פחות – בשביל להיות מעודכנים מה חושבים עלי? אולי הפרסום והחדירה לשוק הזה ישפיע על החלטות שלי לגבי מיתוג אישי של העסק? אולי קהל הלקוחות שלי יהיה אחר? מה זה יעשה לילדים שלי ולבית הדיבורים סביב ה'ערוץ 13'?…

כל השאלות האלו, הם דברים ששלפתי ברגע אחד, אני בטוחה שכל אחת שתעצור ותתבונן בסיטואציה תוכל להגיע לזוויות נוספות…

כשהרב אומר "קידוש ה' לא יצא מזה"' , זה לא רק איזה בונוס שאולי לא נקבל, זה החמצה של הזדמנות לקיים "קדושים תהיו" – קדש עצמך במותר לך!

דווקא במקומות האלו שאין בהם איסור,

שהם לא שחור-לבן

דווקא במקומות האפורים יש לנו ההזדמנות לזכות ולקיים את ה"קדש עצמך במותר לך"

מגיבות יקרות,

אם אתן קוראות את הדברים-

ניסיתי להשיג אתכן במייל ולא הצלחתי

אני רוצה לכתוב כאן לכן ולכולן – המשיכו לעורר ולשאול

זה חשוב לכולנו

זאת הדרך שלנו להעמיד את ההתנהלות שלנו למבחן האמת ולבדוק האם מה שאנחנו עושות זה סתם מכח האנרציה,

או שאנחנו בדרך העולה בית ה' – עם כל הלב

אנחנו לא יוצאות חוצץ נגד 'להרוויח כסף', הרבה כסף יכול להיות בהחלט מקום להמון קידוש ה'… אבל – מאחלות לעצמנו לזכות תמיד לקבל את השפע מה' דרך צינורות הכי טובים שיש…

נשמח לשמוע עוד תגובות ומחשבות

הדיון שהתפתח ב'יקיר לי' שהוכיח לכולנו שגם לדברים הקטנים – יש משקל מכריע בסופו של דבר, מחדד לנו את הנקודה הזאת

יש כר נרחב של עבודת ה'

דווקא ב: "מותר לך"

דווקא משם צומחים להיות "קדושים תהיו – כי קדוש אני"!

שבת שלום

שבת של 'על מנוחתם יקדישו את שמך",

לאה

נ.ב.

ממליצה לכן מאד להאזין לקו – שמנו גם הרבה הרצאות בשלוחה הפתוחה.

מגוון רבנים מחזקים אותנו ב'שש מצוות תמידיות' – שאין ספק (כמו שאמרה אתמול חברה במפגש) שזאת הדרך הטובה לסייע לעצמנו בנסיונות התקופה

יש גם שיחה ממש חשובה של הרב דרורי, שעוזרת 'לעשות חיים' – מומלץ!!!