הכח העל טבעי
מסביר בעל הנתיבות שלום על פרשתנו מה היה החטא של המרגלים:
"וזה היה פגם המרגלים דכתיב וימאסו בארץ חמדה, שלכאורה הרי דברו בשבח הארץ, ארץ זבת חלב ודבש, וכל דיבתם היתה רק על העם היושב בקרבה, אפס כי עז העם היושב בארץ וגו' אלא הפירוש וימאסו בארץ חמדה, שמאסו בזה שנקראת הארץ ארץ חמדה, שלא האמינו בכח ובהנהגה העלטבעית שיש בארץ ישראל, ולכן חששו מפני גבורת היושב בקרבה. ולו היו מאמינים בכח העל טבעי שלפיו מונהגת בא"י מה מקום יש לחשוש מעזות העם מילידי הענק ומהנפילים"
וממשיך לבאר לפי זה גם את העונש שקיבלו:
"ובזה מובן משמעות העונש שניתן להם, אם אתם תבואו אל הארץ אשר נשאתי את ידי וגו' שעונש כזה לא מצינו על שום חטא שעברו, אלא משום דהמשכת השפע של ההנהגה העל טבעית שהיא סגולת א"י, הוא ע"י האמונה בקדושת א"י שהיא על טבעית… וגם השגת ענין הסגולה והכח העל טבעי שיש בישראל הוא ע"י האמונה בכח ובקדושת ישראל…".
הסיבה שהמרגלים לא זכו להיכנס לארץ ישראל הייתה כי הם לא האמינו בהנהגה העל טבעית שיש בא"י.
הלימוד שלנו מהדברים הוא שכדי לזכות להנהגה על-טבעית, אין צורך בזכויות מיוחדות או בדרגות רוחניות נשגבות.
הדבר היחיד שנדרש הוא – להאמין בכך!
האמונה שכל יהודי יכול לזכות להנהגה מעל לטבע, ושבארץ ישראל פועלת הנהגה שמיימית מיוחדת – היא זו שמושכת וממשיכה את ההנהגה הזו לחיינו. האמונה מביאה להמשכה!
בהרבה תחומים בחיים שלנו – בין אם בפרנסה או בחינוך, ובין אם בעבודתנו הפנימית והרוחנית שאנחנו מנסות לעשות עם עצמנו – אנחנו מגיעות לעיתים קרובות למקומות של חוסר אונים. אם בגלל המוגבלות שלנו, הטכנית או הנפשית כמו התפיסות שאיתן גדלנו והן מושרשות עמוק בתוכנו, ואם בגלל המוגבלות החיצונית של המציאות או של האנשים סביבנו.
בכל מקום שבו אנחנו פוגשות חוסר אונים, כשאנחנו עומדות בפני קיר שחוסם אותנו מבחוץ או מבפנים, יש לנו שתי אפשרויות:
האפשרות הראשונה והאוטומטית היא ליפול ליאוש ולתחושת קיפאון,
והאפשרות השניה שאנחנו יכולות לבחור בה, היא להרים עיניים לשמים ולמסור לטיפולו של הקב"ה את מה שאין בידינו לטפל בו!
כשאנחנו עושות את פעולת ההעברה לטיפולו של הקב"ה, הקב"ה תמיד מטפל!
כשאנחנו מודות שאנחנו לא יודעות לאן ללכת מפה, הקב"ה תמיד מראה לנו מהי הפסיעה הבאה שאנחנו צריכות ללכת בה.
עצם הפניה שלנו אליו מעידה שאנחנו מאמינות בהנהגתו העל טבעית, וביכולת הבלתי מוגבלת שלו, לעומת האפשרויות המוגבלות מאד שלנו.
היכולת להרפות ולסמוך על הקב"ה שיעזור לנו להתמודד עם כל מה שאנחנו מרגישות שאין בכוחנו להתמודד איתו, היא זאת שמביאה לנו את המענה והישועה למעלה מן הטבע, כי מי שסומך על הקב"ה, הקב"ה לא מאכזב אותו!
"בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ. אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא בוֹשׁוּ" (תהילים כב, ה-ו)
משפט שכדאי לזכור: מי שסומך על הקב"ה, הקב"ה לא מאכזב אותו!
לתגובות: sf5744138@gmail.com
מסביר בעל הנתיבות שלום על פרשתנו מה היה החטא של המרגלים:
"וזה היה פגם המרגלים דכתיב וימאסו בארץ חמדה, שלכאורה הרי דברו בשבח הארץ, ארץ זבת חלב ודבש, וכל דיבתם היתה רק על העם היושב בקרבה, אפס כי עז העם היושב בארץ וגו' אלא הפירוש וימאסו בארץ חמדה, שמאסו בזה שנקראת הארץ ארץ חמדה, שלא האמינו בכח ובהנהגה העלטבעית שיש בארץ ישראל, ולכן חששו מפני גבורת היושב בקרבה. ולו היו מאמינים בכח העל טבעי שלפיו מונהגת בא"י מה מקום יש לחשוש מעזות העם מילידי הענק ומהנפילים"
וממשיך לבאר לפי זה גם את העונש שקיבלו:
"ובזה מובן משמעות העונש שניתן להם, אם אתם תבואו אל הארץ אשר נשאתי את ידי וגו' שעונש כזה לא מצינו על שום חטא שעברו, אלא משום דהמשכת השפע של ההנהגה העל טבעית שהיא סגולת א"י, הוא ע"י האמונה בקדושת א"י שהיא על טבעית… וגם השגת ענין הסגולה והכח העל טבעי שיש בישראל הוא ע"י האמונה בכח ובקדושת ישראל…".
הסיבה שהמרגלים לא זכו להיכנס לארץ ישראל הייתה כי הם לא האמינו בהנהגה העל טבעית שיש בא"י.
הלימוד שלנו מהדברים הוא שכדי לזכות להנהגה על-טבעית, אין צורך בזכויות מיוחדות או בדרגות רוחניות נשגבות.
הדבר היחיד שנדרש הוא – להאמין בכך!
האמונה שכל יהודי יכול לזכות להנהגה מעל לטבע, ושבארץ ישראל פועלת הנהגה שמיימית מיוחדת – היא זו שמושכת וממשיכה את ההנהגה הזו לחיינו. האמונה מביאה להמשכה!
בהרבה תחומים בחיים שלנו – בין אם בפרנסה או בחינוך, ובין אם בעבודתנו הפנימית והרוחנית שאנחנו מנסות לעשות עם עצמנו – אנחנו מגיעות לעיתים קרובות למקומות של חוסר אונים. אם בגלל המוגבלות שלנו, הטכנית או הנפשית כמו התפיסות שאיתן גדלנו והן מושרשות עמוק בתוכנו, ואם בגלל המוגבלות החיצונית של המציאות או של האנשים סביבנו.
בכל מקום שבו אנחנו פוגשות חוסר אונים, כשאנחנו עומדות בפני קיר שחוסם אותנו מבחוץ או מבפנים, יש לנו שתי אפשרויות:
האפשרות הראשונה והאוטומטית היא ליפול ליאוש ולתחושת קיפאון,
והאפשרות השניה שאנחנו יכולות לבחור בה, היא להרים עיניים לשמים ולמסור לטיפולו של הקב"ה את מה שאין בידינו לטפל בו!
כשאנחנו עושות את פעולת ההעברה לטיפולו של הקב"ה, הקב"ה תמיד מטפל!
כשאנחנו מודות שאנחנו לא יודעות לאן ללכת מפה, הקב"ה תמיד מראה לנו מהי הפסיעה הבאה שאנחנו צריכות ללכת בה.
עצם הפניה שלנו אליו מעידה שאנחנו מאמינות בהנהגתו העל טבעית, וביכולת הבלתי מוגבלת שלו, לעומת האפשרויות המוגבלות מאד שלנו.
היכולת להרפות ולסמוך על הקב"ה שיעזור לנו להתמודד עם כל מה שאנחנו מרגישות שאין בכוחנו להתמודד איתו, היא זאת שמביאה לנו את המענה והישועה למעלה מן הטבע, כי מי שסומך על הקב"ה, הקב"ה לא מאכזב אותו!
"בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ. אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא בוֹשׁוּ" (תהילים כב, ה-ו)
משפט שכדאי לזכור: מי שסומך על הקב"ה, הקב"ה לא מאכזב אותו!
לתגובות: sf5744138@gmail.com
