שמתן לב כמה הפרשה מתאימה לימים הללו?
מצד אחד – הפסוקים מדברים הרבה על השפע:

"כי ה' אלקיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר"

ואז… אז יש את ה:

"הישמר לך פן תשכח… פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה ורם לבבך ושכחת
את ה' "

מצד אחד בורא עולם רוצה להשפיע עלינו, להעניק לנו כל טוב…
אבל… כשמידי טוב לנו אנחנו לא תמיד הכי טובות… כולנו מכירות את זה, את השפע שמורעף עלינו – אבל… לא תמיד מנווט למקומות הנכונים.

על המקום הזה בדיוק יושבת התוכנית המרגשת שהולכת ונבנית עבורכן ממש בימים הללו – התוכנית המרכזית של הכנסים הבאים עלינו לטובה.
נשוחח יחד על הקונפליקט שלנו בין השפע העולמי והפרטי (ולכל אחת יש שפע… רק לפתוח עיניים!) – מול ההתמודדות הקיומית היומיומית שלנו – חלילה לא להגיע לתיאור העצוב של הפסוקים.

"המציאנו מחילה" תוכנית מיוחדת שהוכנה במיוחד עבורכן. מארג אומנותי נוגע, קטעי מיצג, שירה, כירואגרפיה וספוקן שיביאו את כולנו למעמד ענק של תשובה,
לקום מחול לרגע של מחילה.

בודאי שהכנס הוא מעמד מיוחד וגדול של תשובה, וחודש אלול זה זמן המסוגל-
המלך בשדות…
אבל בורא עולם הוא לא רק 'מלכינו' – הוא גם 'אבינו'
ובשביל לראות את אבא, לא צריך פגישה ביומן…
אפשר להתחיל כבר מעכשיו
כל מי ששמעה אתמול את אביה של שבי מתחנן בדמעות לעזרה שלנו, חברות שמורה, ברגעים הקשים הללו – לא יכלה שלא לעשות בראש את ההשוואה הכל כך מתבקשת בראש.
אב הרואה את ביתו הסובלת, ומרגיש עד כמה הכאב הזה הוא עצום – יודע עד כמה בורא עולם, הטוב והרחמן – כביכול סובל בצרותינו.
וזה בדיוק מה שהפסוק אומר לנו באזהרות ובתוכחות:
"וידעת עם־לבבך כי כאשר ייסר איש את־בנו ה' אלהיך מיסרך (דברים ח', ה')"

היסורים והקשיים הבאים עלינו, הם במטרה אחת ויחידה – לעזור לנו להייטיב דרכינו – כדי שנזכה לאור הגדול הגנוז עבורנו. ואם חלילה לא השכלנו להייטיב דרכינו – הרי שלא די שלא חזרנו בתשובה, הרי עצם העובדה שסבלנו וזה היה 'לשוא' – על זה לבד צריך כפרה…

ממליצה בחום לכולכן לשמוע את המילים המרגשות של אבא המתחנן על ביתו…
מודה בשם המשפחה לכל החברות שהתחזקו וחיזקו בדברים מרגשים
ומזמינה כל מי שרוצה עדיין להצטרף ולכתוב – זה הזמן להגיד למשפחה, לעצמנו ולבורא עולם – שאנחנו משפחה אחת, כאשר ה' הטוב מייסר את בנו – כל האחים לומדים מוסר…

שבת שלום,

לאה