יש מכנה אחד משותף כל כך בהרגשות שממלאות את הדיונים שבין האדם לעצמו.
יש איזה נושא אחד שפעמים רבות ממלא את הנפח של המחשבות שהאדם חושב על עצמו,
וזה משהו שמופיע בפרשת השבוע שלנו.

אהרון הכהן, הכהן הגדול, היה צדיק גמור. היה חטא אחד שהיה איכשהו קצת רלוונטי אליו, וזה היה חטא העגל (מפורט בפרשת כי תשא).

אהרון הכהן שב בתשובה גמורה, והוא זכה לכפרה מלאה.

רק מה, השטן עדיין ניסה לגרום לו לחשוב שעדיין יש בו חטא.
כשאהרון בפרשת השבוע (ויקרא ט', ז') הגיע להקריב פעם ראשונה במזבח, השטן ניסה להוריד לו את המורל, מה שנקרא לגרום לו חלישות הדעת, והוא הראה לו כעין צורת העגל במזבח, כדי להזכיר לו את חטא העגל ולגרום לו רגשות של חולשה, שימנעו ממנו את הכוח להקריב במזבח, ולשמש ככהן הגדול (רמב"ן שם).

נשמע מוכר?? שהשטן מזכיר את החטאים כדי לגרום לנו רגשות של חולשה?

זה אולי אחד הדברים שהכי קורים לנו, אבל הבעיה היא שזה גם אחד הדברים שהכי קשה להתמודד מולם.
ההרגשות האלו של – אני עושה כל כך הרבה דברים לא בסדר, כבר חצי מהיום הייתי כל כך לא בסדר, ומי אני שיבוא לעשות כך וכך, להתפלל טוב כזה עם קרבת ה', להגיד לילדים שלי איך להתנהג…
ואני בכלל לא שווה בשביל שאני ארגיש שיש בכלל קשר שאני אעשה את הדבר הזה והזה, ממילא אני מרגישה כל כך גרוע עם עצמי, שמה זה יעזור בכלל…

במקום הזה צריך לזכור את מה שאנחנו כבר יודעות, שזה השטן שיושב ומראה לנו את "צורת העגל" הזאת מול העיניים. כמה שאנחנו יודעות את זה, אבל דוגמא חיה מהפרשה תמיד עוזרת…

משהו מעניין נוסף – זה שרש"י כותב שמשה אמר לאהרון שילך להקריב "כי לכך נבחרת".
זה תשובה כל כך נותנת כוח.
עזבי מה היה אתמול, מה יהיה היום, ואיך את מרגישה או לא מרגישה עם עצמך.
יש לך תפקיד למלא – וה' רוצה שתבואי ותמלאי אותו, לא משנה מה. זה התפקיד שלך עלי אדמות לעשות, וזה לא תלוי בכלום. יש לך את הזכות והיכולת הזאת לעמוד מול מלך מלכי המלכים, להתקרב אליו, להרגיש את התענוג בקרבה שלו, לעבוד אותו, ולהתפלל אליו לא משנה מה – כי לכך נבחרת –
להיות קרוב אליו זה תפקיד, וה' בחר אותנו לזה, זה לא תלוי באיך אני מרגיש עם עצמי!

לי זה נתן המון המון כוחות.

לתגובות: אשמח אפילו בקצרצרה… tzipwand@gmail.com