חלקנו – וישב – תשפ"ג
את הווארט המפורסם של בעלי המוסר על הבור הריק שאין בו מים, אני חושבת שכולנו מכירות.
אבל בכל זאת, בגלל שהבור עמוק כל כך, והנחשים חונקים כל כך-
יש מקום להזכיר אותו שוב.
"והבור רק אין בו מים" (בראשית ל"ז, כ"ד)
ממשמע שנאמר והבור רק איני יודע שאין בו מים מה ת"ל אין בו מים מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו (ב"ר שבת כב)
אומרים לנו בעלי המוסר* שכשהבור ריק, כשאין בו מים, נחשים ועקרבים מגיעים אליו.
זוהי בתמצית המציאות וההוויה שלנו. אי אפשר לחיות בוואקום, אם אין בבור מים,ממילא מתמלא בו משהו אחר…
מצד אחד זה קשה… אף אחד לא רוצה לחשוב על נחשים ועקרבים שמגיעים לגבולו…
אבל מאידך, יש כאן גם בשורה של ממש:
יש לנו דרך לסלק מעימנו נחשים ועקרבים: פשוט למלא מים…
משהי אמרה לי פעם שבחדר אצלה ישבה תקופה קצרה אחת שהיתה מדליקה מוזיקה מזעזעת.
לצערינו… כולנו בני אדם… והנחשים והעקרבים עלולים להטיל ארסם על כל אחד… וגם עליה.
היא מצאה עצמה שוב ושוב מנגנת בראש את אחד מהשירים הנוראים שהיא שמעה.
היא לא רצתה את זה, ממש ממש לא. אבל לא הצליחה למחוק את השיר מהזיכרון.
ואז עלה לה הרעיון, היא קבעה שיר מסויים (אולי 'וטהר ליבנו'?:) שכל פעם כשהשיר האיום בא לה לראש – היא מיד החליפה אותו בשיר הקדוש שבחרה. וראה זה פלא, תוך תקופה קצרה – התופעה המטרידה נעלמה…
אתמול התאספנו כ400 חברות שמורה למפגש מרגש – אש:) זה היה ייצוג קטן לקהל גדול של חברות שמבקשות כולן את קרבת ה' מתוך חיבור פנימי ועמוק.
אחד העקרונות ש'יקיר לי' מושתת עליהם זה ברוח הבשורה שיש לנו דרך לסלק את הקור והחשיכה הרוחנית העוטפת אותנו במקומות העבודה-
על ידי טעינה מוגברת למקורות ותוכן יהודי עמוק ועשיר.
זה קורה ממש עכשיו, בדקות הללו שאת מתחברת לכמה מילים קדושות מהפרשה, זה קורה בשיעורים בקו, בתכני המגזין ובעוד המון דרכים של מילוי מאגרי הרוח היהודית שלנו.
זה קורה ביתר עוצמה ב'יקיר לי' בעז"ה
מערך מפגשים המושתת על יסודות מוצקים של תכני יהדות מרתקים ומאירי עיניים.
לא רק קבוצת שיח אלא קרקע דשנה של חומר מצמיח המאפשר לקבוצה להגיע לעומקים פנימיים ולנסוק לגבהים משותפים.
הימים הגדולים הללו של חנוכה, מאפשרים לנו לקבל השראה מכוחו של האור
מהעובדה שהדלקת נר – מגרשת חשיכה
הצתת אש – מסלקת את הקור
זה הדרך שלנו לצלוח משברים וקושי –
להגביר בעצמנו את כח הקדושה והטהרה…
כל טוב ושבת שלום
לאה
* משום מה היה לי תמיד בראש שזה ווארט של הגר"ח שמואלביץ זצ"ל. השבוע כשחיפשתי את המקור לא מצאתי. אשמח אם משהי יודעת מקור מדוייק לרעיון הזה…
תודה:)
את הווארט המפורסם של בעלי המוסר על הבור הריק שאין בו מים, אני חושבת שכולנו מכירות.
אבל בכל זאת, בגלל שהבור עמוק כל כך, והנחשים חונקים כל כך-
יש מקום להזכיר אותו שוב.
"והבור רק אין בו מים" (בראשית ל"ז, כ"ד)
ממשמע שנאמר והבור רק איני יודע שאין בו מים מה ת"ל אין בו מים מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו (ב"ר שבת כב)
אומרים לנו בעלי המוסר* שכשהבור ריק, כשאין בו מים, נחשים ועקרבים מגיעים אליו.
זוהי בתמצית המציאות וההוויה שלנו. אי אפשר לחיות בוואקום, אם אין בבור מים,ממילא מתמלא בו משהו אחר…
מצד אחד זה קשה… אף אחד לא רוצה לחשוב על נחשים ועקרבים שמגיעים לגבולו…
אבל מאידך, יש כאן גם בשורה של ממש:
יש לנו דרך לסלק מעימנו נחשים ועקרבים: פשוט למלא מים…
משהי אמרה לי פעם שבחדר אצלה ישבה תקופה קצרה אחת שהיתה מדליקה מוזיקה מזעזעת.
לצערינו… כולנו בני אדם… והנחשים והעקרבים עלולים להטיל ארסם על כל אחד… וגם עליה.
היא מצאה עצמה שוב ושוב מנגנת בראש את אחד מהשירים הנוראים שהיא שמעה.
היא לא רצתה את זה, ממש ממש לא. אבל לא הצליחה למחוק את השיר מהזיכרון.
ואז עלה לה הרעיון, היא קבעה שיר מסויים (אולי 'וטהר ליבנו'?:) שכל פעם כשהשיר האיום בא לה לראש – היא מיד החליפה אותו בשיר הקדוש שבחרה. וראה זה פלא, תוך תקופה קצרה – התופעה המטרידה נעלמה…
אתמול התאספנו כ400 חברות שמורה למפגש מרגש – אש:) זה היה ייצוג קטן לקהל גדול של חברות שמבקשות כולן את קרבת ה' מתוך חיבור פנימי ועמוק.
אחד העקרונות ש'יקיר לי' מושתת עליהם זה ברוח הבשורה שיש לנו דרך לסלק את הקור והחשיכה הרוחנית העוטפת אותנו במקומות העבודה-
על ידי טעינה מוגברת למקורות ותוכן יהודי עמוק ועשיר.
זה קורה ממש עכשיו, בדקות הללו שאת מתחברת לכמה מילים קדושות מהפרשה, זה קורה בשיעורים בקו, בתכני המגזין ובעוד המון דרכים של מילוי מאגרי הרוח היהודית שלנו.
זה קורה ביתר עוצמה ב'יקיר לי' בעז"ה
מערך מפגשים המושתת על יסודות מוצקים של תכני יהדות מרתקים ומאירי עיניים.
לא רק קבוצת שיח אלא קרקע דשנה של חומר מצמיח המאפשר לקבוצה להגיע לעומקים פנימיים ולנסוק לגבהים משותפים.
הימים הגדולים הללו של חנוכה, מאפשרים לנו לקבל השראה מכוחו של האור
מהעובדה שהדלקת נר – מגרשת חשיכה
הצתת אש – מסלקת את הקור
זה הדרך שלנו לצלוח משברים וקושי –
להגביר בעצמנו את כח הקדושה והטהרה…
כל טוב ושבת שלום
לאה
* משום מה היה לי תמיד בראש שזה ווארט של הגר"ח שמואלביץ זצ"ל. השבוע כשחיפשתי את המקור לא מצאתי. אשמח אם משהי יודעת מקור מדוייק לרעיון הזה…
תודה:)
