אז בואו ונדבר כמה מילים על מהות הקשר הייחודי הזה שיש לנו ולראשי חודשים,
משהו שהוא הרבה מעבר לשוקו ולחמניה (מיושן? מה זה כבר אייס קפה עם וופל בלגי?)
האמת שזה רעיון שכבר הזכרתי אותו כמה פעמים,
אבל לאור העובדה שיש ב"ה כל כך הרב מצטרפות חדשות ב"ה,
ולחושך העובדה שיש כל כך הרבה צרות וסבל בעולם, גם ב"ה,
אני מרשה לעצמי להזכיר את העניין הזה שוב.
זה נושא מהותי ובאמת מאד חשוב!!!
ה'טור' בהלכות ראש חודש:
… הנשים בטלות בו ממלאכה .. לפי שלא רצו נשים ליתן נזמיהן לבעליהן במעשה העגל לכך נתן להן הקדוש ברוך הוא שכרן … ושמעתי מאחי הר"י טעם לדבר לפי שהמועדים נתקנו כנגד אבות פסח כנגד אברהם… שבועות כנגד יצחק…סוכות כנגד יעקב… וי"ב ראשי חדשי השנה שגם הם נקראים מועדים כנגד י"ב שבטים וכשחטאו בעגל ניטלו מהם וניתנו לנשותיהם לזכר שלא היו באותו חטא:
יש להבין:
כדי לענות על השאלות ננסה להבין טיפה במהותו של "ראש חודש".
ראש חודש הוא הזמן הכי חשוך בחודש, זה הזמן בו הלבנה במיעוטה. אין בכלל אור…
אבל, עם זאת, זה גם הזמן שבו הלבנה מתחילה להתמלא ולהאיר מחדש לקראת האור המלא.
הרגע שקדם לחטא העגל היה רגע של עלטה מושלמת בעולם. השטן 'בלבל' את העולם כולו כדי להטעות את עם ישראל. הוא הציג מצג שווא כאילו משה רבינו מת וכלו כל הקיצים.
המצב היה קשה מנשוא. שעת עלטה נוראה.
היום קל לנו להבין שזה היה עוד ניסיון שהשי"ת העמיד כדי לבחון עד כמה אנו אוחזים באמונה גם בסער הקשה… אבל אז – זה היה ניסיון שמלבד שבט לוי והנשים, כולם נכשלו בו…
עם ישראל שחווה גלות ארוכה ונגאל באורח ניסי כל כך, אמור היה להאמין שתגיע הגאולה…
"חבי (מלש' היחבאות) כמעט רגע עד יעבור זעם…" האתגר היה להמתין ולאחוז בגרעין האמת, למרות שמבלבל וחשוך… כי כשמחזיקים חזק – מפציע אור הגאולה.
השבטים לא זכו להחזיק באמונה בזמן של חושך.
כדי לזכות במציאות הגדולה שמועד יהיה 'קרוי על שם' נדרשת התרוממות פנימית גדולה.
אברהם שנתן לאורחים מצות, יצחק שמסר את נפשו ע"ג המזבח ויעקב שבנה סוכות, זכו ואכן שלושת הרגלים נקראים על שמם.
השבטים, לעומת זאת, לא זכו בחג הנפלא, שהיינו אמורים לחגוג מידי חודש, בני ישראל חטאו בחטא העגל… ראשי חודשים לא יכולים להקרא 'כנגד' י"ב השבטים.
מי לא חטא?
הנשים הצדקניות!
הן גם חוו את החושך הסמיך, אך בניגוד לבעלים, לנשים כן היתה היכולת לשרוד את שעת החשיכה והבלבול.
כל אישה (כולל את, כמובן.) ניחנה בשתי תכונות המאפשרות לה שרידות רוחנית, נפשית וגופנית:
כוח האמונה.
אחרי כל ההוכחות הלוגיות וההבנות הברורות במציאות האלוקית, יש את המקום לאמונה. לרגש העמוק והמאיר הזה של הכרה במציאות האלוקית.
המקום הזה, הוא המקום של האישה. זה האזור שבו היא הפורחת שאותו היא המטפחת ומשם היא המצמיחה את עצמה, את בעלה, את ילדיה ואת הסובבים אותה.
בנוסף, האישה קיבלה כוח מופלא נוסף.
כוח הסבל.
כוח הסבל זה מתנה מיוחדת שאומרת שניתן לצלוח את שעת הייסורים, הכאב וחושך הגלות, גם אם אין את היכולת להעלים אותם. כל אחת מאתנו שחוותה כאב, וניסתה "להרפות" בשעת הכאב, מבינה מה הכוונה… היכולת להתייחס לכאב "בסבלנות", היא תרופת הרגעה מצוינת. "הרפו ודעו כי אני ה'" לשרוד שעת כאב, סבל חשיכה, בלבול ומבול זאת אומנות! זאת עוצמה אמיתית! ולנו הנשים, יש את זה מובנה בתוכנו….
נשות ישראל שזכו ולא נגררו אחרי העגל, גם בשעת החושך הגדול.
נשות ישראל שהבינו, שיש זמנים שנדרש להרפות ו"לתת לה' לנהל את העולם",
הן אלו שזכו במועד "ראש חודש" הנקרא על שמם!
מה קיבלו על עצמן הנשים בראשי חודשים?
הימנעות ממלאכה!
הרפיה!
אנחנו מזכירות לעצמנו שלא אנחנו מנהלות את העולם אלא מישהו אחר…
הנה, אנחנו עצרות ממלאכה והעולם ממשיך להתקיים… הלבנה אפילו מתמלאת והולכת….
הנשים התנגדו לכך שאם יש רגע של חשיכה צריך לייצר אלטרנטיבה להנהגת משה רבינו. הן הבינו שאחרי החושך חייב להפציע האור, אם רק לא נזנח את האמונה בה'. אם לא נסטה כמלוא הנימה מדרך התורה כפי שנמסרה בהר סיני, אם נשכיל להמתין תוך אחיזה מושלמת בעוגן האמונה בה' – יגיע זמן האור מחדש….
לאישה יש כח מיוחד להתגבר על חושך, כאב, צרה ובלבול.
אם כך, מתאים לאישה לזכות ב'ראש חודש' סמל הפצעת האור מתוך החשיכה!
ראש חודש הוא חגן של הנשים. הוא היום המסמל את האור המפציע. בעולמנו, אין חשיכה שאין אחריה אורה. אין גלות שאין לאחריה גאולה. כל חודש הלבנה מתמלאת מחדש…
אני קוראת המון מיילים של מאות נשים נפלאות, יקרות, אוהבות את ה', דורשות את האמת וכמהות לקרבתו. אלו בדיוק הנשים שממשיכות את מסורת העמידה בנסיון חטא העגל…
את, שברגעים הכי קשים, שוצפים, מבולבלים ומבוליים מבקשת בכל ליבך את קרבת האלוקים.
את החוליה הנוספת של נשים שבזכותן נגאלו בני ישראל ובזכותן עתידין להגאל!
מאחלת לך שיחדש ה' עליך את החודש הזה לטובה ולברכה,
ותזכי שיתן ה' לך, ולכל היקרים לך, חיים ארוכים, חיים של שלום, חיים של טובה, חיים של ברכה, חיים של פרנסה, חיים של חילוץ עצמות, חיים שיש בהם יראת שמיים ויראת חטא, חיים שאין בהם בושה וכלימה, חיים של עושר וכבוד, חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים.
חיים שימלא ה' משאלות ליבנו לטובה
אמן סלה!
אז בואו ונדבר כמה מילים על מהות הקשר הייחודי הזה שיש לנו ולראשי חודשים,
משהו שהוא הרבה מעבר לשוקו ולחמניה (מיושן? מה זה כבר אייס קפה עם וופל בלגי?)
האמת שזה רעיון שכבר הזכרתי אותו כמה פעמים,
אבל לאור העובדה שיש ב"ה כל כך הרב מצטרפות חדשות ב"ה,
ולחושך העובדה שיש כל כך הרבה צרות וסבל בעולם, גם ב"ה,
אני מרשה לעצמי להזכיר את העניין הזה שוב.
זה נושא מהותי ובאמת מאד חשוב!!!
ה'טור' בהלכות ראש חודש:
… הנשים בטלות בו ממלאכה .. לפי שלא רצו נשים ליתן נזמיהן לבעליהן במעשה העגל לכך נתן להן הקדוש ברוך הוא שכרן … ושמעתי מאחי הר"י טעם לדבר לפי שהמועדים נתקנו כנגד אבות פסח כנגד אברהם… שבועות כנגד יצחק…סוכות כנגד יעקב… וי"ב ראשי חדשי השנה שגם הם נקראים מועדים כנגד י"ב שבטים וכשחטאו בעגל ניטלו מהם וניתנו לנשותיהם לזכר שלא היו באותו חטא:
יש להבין:
כדי לענות על השאלות ננסה להבין טיפה במהותו של "ראש חודש".
ראש חודש הוא הזמן הכי חשוך בחודש, זה הזמן בו הלבנה במיעוטה. אין בכלל אור…
אבל, עם זאת, זה גם הזמן שבו הלבנה מתחילה להתמלא ולהאיר מחדש לקראת האור המלא.
הרגע שקדם לחטא העגל היה רגע של עלטה מושלמת בעולם. השטן 'בלבל' את העולם כולו כדי להטעות את עם ישראל. הוא הציג מצג שווא כאילו משה רבינו מת וכלו כל הקיצים.
המצב היה קשה מנשוא. שעת עלטה נוראה.
היום קל לנו להבין שזה היה עוד ניסיון שהשי"ת העמיד כדי לבחון עד כמה אנו אוחזים באמונה גם בסער הקשה… אבל אז – זה היה ניסיון שמלבד שבט לוי והנשים, כולם נכשלו בו…
עם ישראל שחווה גלות ארוכה ונגאל באורח ניסי כל כך, אמור היה להאמין שתגיע הגאולה…
"חבי (מלש' היחבאות) כמעט רגע עד יעבור זעם…" האתגר היה להמתין ולאחוז בגרעין האמת, למרות שמבלבל וחשוך… כי כשמחזיקים חזק – מפציע אור הגאולה.
השבטים לא זכו להחזיק באמונה בזמן של חושך.
כדי לזכות במציאות הגדולה שמועד יהיה 'קרוי על שם' נדרשת התרוממות פנימית גדולה.
אברהם שנתן לאורחים מצות, יצחק שמסר את נפשו ע"ג המזבח ויעקב שבנה סוכות, זכו ואכן שלושת הרגלים נקראים על שמם.
השבטים, לעומת זאת, לא זכו בחג הנפלא, שהיינו אמורים לחגוג מידי חודש, בני ישראל חטאו בחטא העגל… ראשי חודשים לא יכולים להקרא 'כנגד' י"ב השבטים.
מי לא חטא?
הנשים הצדקניות!
הן גם חוו את החושך הסמיך, אך בניגוד לבעלים, לנשים כן היתה היכולת לשרוד את שעת החשיכה והבלבול.
כל אישה (כולל את, כמובן.) ניחנה בשתי תכונות המאפשרות לה שרידות רוחנית, נפשית וגופנית:
כוח האמונה.
אחרי כל ההוכחות הלוגיות וההבנות הברורות במציאות האלוקית, יש את המקום לאמונה. לרגש העמוק והמאיר הזה של הכרה במציאות האלוקית.
המקום הזה, הוא המקום של האישה. זה האזור שבו היא הפורחת שאותו היא המטפחת ומשם היא המצמיחה את עצמה, את בעלה, את ילדיה ואת הסובבים אותה.
בנוסף, האישה קיבלה כוח מופלא נוסף.
כוח הסבל.
כוח הסבל זה מתנה מיוחדת שאומרת שניתן לצלוח את שעת הייסורים, הכאב וחושך הגלות, גם אם אין את היכולת להעלים אותם. כל אחת מאתנו שחוותה כאב, וניסתה "להרפות" בשעת הכאב, מבינה מה הכוונה… היכולת להתייחס לכאב "בסבלנות", היא תרופת הרגעה מצוינת. "הרפו ודעו כי אני ה'" לשרוד שעת כאב, סבל חשיכה, בלבול ומבול זאת אומנות! זאת עוצמה אמיתית! ולנו הנשים, יש את זה מובנה בתוכנו….
נשות ישראל שזכו ולא נגררו אחרי העגל, גם בשעת החושך הגדול.
נשות ישראל שהבינו, שיש זמנים שנדרש להרפות ו"לתת לה' לנהל את העולם",
הן אלו שזכו במועד "ראש חודש" הנקרא על שמם!
מה קיבלו על עצמן הנשים בראשי חודשים?
הימנעות ממלאכה!
הרפיה!
אנחנו מזכירות לעצמנו שלא אנחנו מנהלות את העולם אלא מישהו אחר…
הנה, אנחנו עצרות ממלאכה והעולם ממשיך להתקיים… הלבנה אפילו מתמלאת והולכת….
הנשים התנגדו לכך שאם יש רגע של חשיכה צריך לייצר אלטרנטיבה להנהגת משה רבינו. הן הבינו שאחרי החושך חייב להפציע האור, אם רק לא נזנח את האמונה בה'. אם לא נסטה כמלוא הנימה מדרך התורה כפי שנמסרה בהר סיני, אם נשכיל להמתין תוך אחיזה מושלמת בעוגן האמונה בה' – יגיע זמן האור מחדש….
לאישה יש כח מיוחד להתגבר על חושך, כאב, צרה ובלבול.
אם כך, מתאים לאישה לזכות ב'ראש חודש' סמל הפצעת האור מתוך החשיכה!
ראש חודש הוא חגן של הנשים. הוא היום המסמל את האור המפציע. בעולמנו, אין חשיכה שאין אחריה אורה. אין גלות שאין לאחריה גאולה. כל חודש הלבנה מתמלאת מחדש…
אני קוראת המון מיילים של מאות נשים נפלאות, יקרות, אוהבות את ה', דורשות את האמת וכמהות לקרבתו. אלו בדיוק הנשים שממשיכות את מסורת העמידה בנסיון חטא העגל…
את, שברגעים הכי קשים, שוצפים, מבולבלים ומבוליים מבקשת בכל ליבך את קרבת האלוקים.
את החוליה הנוספת של נשים שבזכותן נגאלו בני ישראל ובזכותן עתידין להגאל!
מאחלת לך שיחדש ה' עליך את החודש הזה לטובה ולברכה,
ותזכי שיתן ה' לך, ולכל היקרים לך, חיים ארוכים, חיים של שלום, חיים של טובה, חיים של ברכה, חיים של פרנסה, חיים של חילוץ עצמות, חיים שיש בהם יראת שמיים ויראת חטא, חיים שאין בהם בושה וכלימה, חיים של עושר וכבוד, חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים.
חיים שימלא ה' משאלות ליבנו לטובה
אמן סלה!
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח.
לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.