לגרות את החושים?

שלום כולן,
במסגרת המעטפת הערכית, שכל כך קריטית היום בעידן החידושים הטכנולוגיים,
זכינו לשמוע את דבריה היקרים מפנינים של גב' א. שפיצר.
עדיין אין לי את ההקלטה שלה… אבל אני כן רוצה להביא לפחות את רוח הדברים
ורעיון מדבריה- שמאיר הרבה מהחושך שסביב.
ובמיוחד, שזה גם קשור לפרשה…
אז כך:
היא שאלה מדוע היתה תביעה על עם ישראל בעניין השליו.
אם במן היו כל הטעמים כולם, מה הבעיה לבקש שטעם הבשר יהיה 'בצורתו המקורית'?
והיא הסבירה שכל פעולה של אדם מותירה רושם על המח,
לפי המעורבות החושית שלה.
יותר חושים המעורבים בדבר גשמי – יוצרים יותר רושם על האדם.
לטעום את טעם הבשר במן –
זה רושם הרבה יותר עדין בנפש
מאשר לערב גם טעם, מראה וריח – של הבשר עצמו.
הטענה על עם ישראל היתה שבדרגתם הגבוהה,
היו אמורים להסתפק במן ולא לרצות ולבקש עוד גשמיות.

הרעיון הזה כמובן בא להאיר לנו את החיים העכשוויים שלנו,
וזאת באמת השאלה:
היכן עובר קו הגבול המפריד בין רמה שהיא נכונה ומותרת עבורי,
לבין משהו שלא הייתי אמורה לצרוך.
התשובה נעוצה, על פי המקורות,
בהבדל שבין חיוני למותר (מלשון מותרות)
היא הסבירה שכל דבר שהוא 'חיוני' לאדם-
יהיה לו בו סייעתא דשמיא גדולה כדי להצליח בו
ודבר שהוא לא עבורו, הוא מיותר עבורו, הוא ייהפך למזיק.

מעניין שמחקרית, רואים בבדיקות סריקת מח
את השפעת הדברים מסוג 'מותרות' על האדם
לבין השפעה של דברים 'חיוניים'.
דברים שהם 'מותר' מרובי חושים:
עוצמות של מוזיקה, גירוי חושי, טעמים מוגזמים ועוד…
חורטים רישומים באונה השמאלית של המח
ויוצרים תלות ורצון מוטעה לעוד,
בעוד שפעילויות הנעשות מתוך צורך-
נרשמות במח הימני, החושב

מדהים…

גם אנחנו בחיי התעסוקה שלנו,
יש דברים שהם חיוניים עבורינו
ויש דברים שהם מותרות.
כשמשהו נכלל באזור החיוני שלנו,
אנחנו נראה ברכה בעמלו…
בניגוד לעודפים והמותרות,
שרק יוצרים תלוש שלילית…
ננסה דוגמא?
האם מותר ליצור תמונת רקע ב
AI?
(כמובן תחת סינונים)
תלוי…
האם זאת אישה שעובדת בגרפיקה
וזה נדרש לה,
או עובדת מחשבים בשעת שעמום או הפסקה בעבודה…
כל אחת והחיוני שלה!!!

כמובן הנושא של 'חיוני או מותר'
זה התחלה של חשיבה ודיונים אישיים
אבל זאת אמירה מאד מאירה ועושה סדר…
זה גם עונה לכל מיני תהיות של עד כמה אני צריכה לעבוד ועד כמה להפסיק…
האם לעבור לעבודה יותר משתלמת כלכלית, אבל יש לה מחיר ערכי…
ועוד!
ביקיר לי קראנו לזה 'צרכים מול צרחות'
לדייק תמיד מה באמת יש לנו צורך
ומהם הדברים שהם פשוט 'צרחה של העולם'…
אבל כאן היא הביאה את זה בשם (נדמה לי) האבן עזרא
שמגדיר את זה בצורה כל כך מתיישבת על הלב…

בני הדור ההוא נדרשו להסתפק ב'טעם המן'
ולא לחפש אחר גשמיות גדולה יותר
ובני הדור שלנו…?
ה 'חיוני' שלנו ודאי בקום אחר,
אבל עד כמה?
אוהו…  יש לכל אחת רשימה ענקית של דברים שהם בבחינת 'עודפים' עבורה…

יש עוד הרבה דברים ותובנות מדהימות שעלו…
בעז"ה מקוות להצליח ולשתף את הקהילה כולה!!!

הלוואי,
הלוואי ונזכה להיות 'עובדות חיוניות'
לזכך לעצמנו את המקום שלנו
ולזכות לסייעתא דשמיא הגדולה של מי שזונח את ה'מותר' ומסתפק ב'חיוני'…

בנתיים,
שבת שלום לכולכן
לאה

באור פניך

לגרות את החושים?

פרשת

מאת: לאה ראם

שלום כולן,
במסגרת המעטפת הערכית, שכל כך קריטית היום בעידן החידושים הטכנולוגיים,
זכינו לשמוע את דבריה היקרים מפנינים של גב' א. שפיצר.
עדיין אין לי את ההקלטה שלה… אבל אני כן רוצה להביא לפחות את רוח הדברים
ורעיון מדבריה- שמאיר הרבה מהחושך שסביב.
ובמיוחד, שזה גם קשור לפרשה…
אז כך:
היא שאלה מדוע היתה תביעה על עם ישראל בעניין השליו.
אם במן היו כל הטעמים כולם, מה הבעיה לבקש שטעם הבשר יהיה 'בצורתו המקורית'?
והיא הסבירה שכל פעולה של אדם מותירה רושם על המח,
לפי המעורבות החושית שלה.
יותר חושים המעורבים בדבר גשמי – יוצרים יותר רושם על האדם.
לטעום את טעם הבשר במן –
זה רושם הרבה יותר עדין בנפש
מאשר לערב גם טעם, מראה וריח – של הבשר עצמו.
הטענה על עם ישראל היתה שבדרגתם הגבוהה,
היו אמורים להסתפק במן ולא לרצות ולבקש עוד גשמיות.

הרעיון הזה כמובן בא להאיר לנו את החיים העכשוויים שלנו,
וזאת באמת השאלה:
היכן עובר קו הגבול המפריד בין רמה שהיא נכונה ומותרת עבורי,
לבין משהו שלא הייתי אמורה לצרוך.
התשובה נעוצה, על פי המקורות,
בהבדל שבין חיוני למותר (מלשון מותרות)
היא הסבירה שכל דבר שהוא 'חיוני' לאדם-
יהיה לו בו סייעתא דשמיא גדולה כדי להצליח בו
ודבר שהוא לא עבורו, הוא מיותר עבורו, הוא ייהפך למזיק.

מעניין שמחקרית, רואים בבדיקות סריקת מח
את השפעת הדברים מסוג 'מותרות' על האדם
לבין השפעה של דברים 'חיוניים'.
דברים שהם 'מותר' מרובי חושים:
עוצמות של מוזיקה, גירוי חושי, טעמים מוגזמים ועוד…
חורטים רישומים באונה השמאלית של המח
ויוצרים תלות ורצון מוטעה לעוד,
בעוד שפעילויות הנעשות מתוך צורך-
נרשמות במח הימני, החושב

מדהים…

גם אנחנו בחיי התעסוקה שלנו,
יש דברים שהם חיוניים עבורינו
ויש דברים שהם מותרות.
כשמשהו נכלל באזור החיוני שלנו,
אנחנו נראה ברכה בעמלו…
בניגוד לעודפים והמותרות,
שרק יוצרים תלוש שלילית…
ננסה דוגמא?
האם מותר ליצור תמונת רקע ב
AI?
(כמובן תחת סינונים)
תלוי…
האם זאת אישה שעובדת בגרפיקה
וזה נדרש לה,
או עובדת מחשבים בשעת שעמום או הפסקה בעבודה…
כל אחת והחיוני שלה!!!

כמובן הנושא של 'חיוני או מותר'
זה התחלה של חשיבה ודיונים אישיים
אבל זאת אמירה מאד מאירה ועושה סדר…
זה גם עונה לכל מיני תהיות של עד כמה אני צריכה לעבוד ועד כמה להפסיק…
האם לעבור לעבודה יותר משתלמת כלכלית, אבל יש לה מחיר ערכי…
ועוד!
ביקיר לי קראנו לזה 'צרכים מול צרחות'
לדייק תמיד מה באמת יש לנו צורך
ומהם הדברים שהם פשוט 'צרחה של העולם'…
אבל כאן היא הביאה את זה בשם (נדמה לי) האבן עזרא
שמגדיר את זה בצורה כל כך מתיישבת על הלב…

בני הדור ההוא נדרשו להסתפק ב'טעם המן'
ולא לחפש אחר גשמיות גדולה יותר
ובני הדור שלנו…?
ה 'חיוני' שלנו ודאי בקום אחר,
אבל עד כמה?
אוהו…  יש לכל אחת רשימה ענקית של דברים שהם בבחינת 'עודפים' עבורה…

יש עוד הרבה דברים ותובנות מדהימות שעלו…
בעז"ה מקוות להצליח ולשתף את הקהילה כולה!!!

הלוואי,
הלוואי ונזכה להיות 'עובדות חיוניות'
לזכך לעצמנו את המקום שלנו
ולזכות לסייעתא דשמיא הגדולה של מי שזונח את ה'מותר' ומסתפק ב'חיוני'…

בנתיים,
שבת שלום לכולכן
לאה

פגישת אסטרטגיה לתכנון פרסום

מתנת: מרקר

עיצוב פרסומת מדויקת

מתנת: טליה טל

שדרוג של דף נחיתה, ניסוח מייל שיווקי או קופי למודעה

מתנת: d.front

הנפשת לוגו

מתנת: שירה נחמה כהן

סדר וארגון אחת ולתמיד בתיבת המייל של העסק- פגישה של שעה וחצי

מתנת: ציפורה סובל

כתיבת תוכן שיווקי לדף נחיתה בשווי 1000 ש"ח.

מתנת: אוריגמי

הדס קורלנסקי

שיחת ייעוץ עיסקי או דוח שנתי בשווי של 1500 + מעמ

מתנת: הדס קורלנסקי

סדר וארגון אחת ולתמיד בתיבת המייל של העסק- פגישה של שעה וחצי

מתנת: ציפורה סובל

מודעת פרסום קופי + עיצוב

מתנת: נחמה שוכמן

הנפשת לוגו

מתנת: שירה נחמה כהן

בוט לאתר בשווי 5000 שח

מתנת: פייגי פיוטרקובסקי-

סדר וארגון אחת ולתמיד בתיבת המייל של העסק- פגישה של שעה וחצי

מתנת: ציפורה סובל

בניית תהליך אוטומטי מותאם אישית לייעול וקידום העסק- בשווי עד 3,000 ש"ח

מתנת: ציפורה סובל

הגשת דוח שנתי לעצמאית / דוח החזר מס לשכירה

מתנת: רחל קירשבוים יועצת מס 0534166459

נתינת שם, סלוגן וקופי למודעה

מתנת: מירי ריזל. קופירייטרית לפרסום שמכיר לקהל היעד שלכם את העסק שלכם בגירסא הטובה ביותר מייל: m0548474619@gmail.com פל': 0548474619

יצירת קונספט, בניית לוגו, ושפה עיצובית, עיצוב ניירת וכרטיס ביקור. וחתימת מייל

מתנת: אילה כחלון

עיצוב פרסומת מדוייקת

מתנת: טליה טל

הנפשת לוגו

מתנת: שירה נחמה כהן

הוראות הפעלה

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה. 

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. 

לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.