שלום כולן,

כשחיפשנו נושא שילווה אותנו בשבת הקרובה, היה לנו חשוב שיהיה משהו שידבר על ההעצמה וכח וייתן לנו הזנקה פנימית משמעותית,

ולכן, כשראיתי את המילים היפות הללו של הרב הירש, הרגשתי שזה הדבר:

ויהי ביום השמיני

הסמליות של היום השמיני, אשר קדמו לו שבעה ימים רצופים. השלמת מניין של שבעה ימים מסמלת את סיומו והשלמתו של המצב ששרר עד כה.

היום השמיני מורה על התחלה חדשה בדרגה גבוהה יותר – התחלת 'אוקטבה' חדשה, כביכול. והוא הדין גם כאן, שבעה ימים ישבו הכהנים בפתח אהל מועד. הדבר הביא אל סיומו את המצב שבו חיו הכהנים חיים פרטיים אישיים. ביום השמיני הם נכנסו לשלב חדש ונעלה יותר של חיים, המוקדשים לה' ולעמו.

אנחנו כולנו בימים נשגבים של ספירה, שבע ספירות כפול שבע. ביום החמישים נגיע בעזרת ה' ליום מתן תורה.

המצב הזה של להגיע את ה'שמונה' אומר לנו שבעצם, בכל שנה מחדש יש לנו את ההזדמנות להגיע למשהו 'גדול יותר' משהו ברמה אחרת.

לשם אנחנו שואפות,

שמידי שנה נעלה אוקטובה

ונגיע לרמות חדשות.

מקדמת בברכה את הנרשמות הבאות לשבת בחורות בעז"ה,

בתור 'אחיות', הגם שלא יכולות להשתתף, אני משתפת אתכן כאן בהזמנה לפחות,

בטוחה שכולכן איתנו שם בצפון

נספר לכן בעז"ה חוויות:)

שבת שלום,

לאה