יצאתי לשעה של הליכה וחיפשתי משהו טוב להשמיע לאוזניים.
ספירת העומר, אין מוזיקה
דפדפתי בקול הלשון, עוברת על שיחות, הרצאות ושיעורים,
מפה לשם הגעתי לסדרה מאלפת של הרב פינקוס-
אוצר מופלא שעוסק בימי הספירה.
לא באתי לתמצת כאן את כל השיחה, רק נקודה אחת קטנה,
מרגלית יקרה שהאירה לי.

שמעו דבר ה' החרדים אל דברו
מה ההגדרה של חרדי?
לפי המל"ג מי שלמד בכיתה ט'-יב' בתיכון חרדי
לפי הלמ"ס מי שמגדיר עצמו כחרדי
ובאמת מה?
יש לא מעט שומרי תורה ומצוות,
שמשתדלים להקפיד על חוקי התורה
ולא עונים להגדרה חרדים.
מה הופך את החרדים ל"חרדים"?
מסביר הרב פינקוס הסבר מדהים ועצוב;
מדהים כי הוא כל כך מדויק
ועצוב כי כציבור, זזנו קצת מההגדרה.
כשיהודי קורא קריאת שמע, הוא מכסה את העיניים.
הוא לא רואה כלום, שום דבר לא מעניין אותו,
יש לו רק ה' אחד.
זהו חרדי, אדם שבחייו יש לו רק ה' אחד.
לא מעניין אותו מה קורה סביבו-
לא תרבות, לא פנאי, לא תקשורת פנים וחוץ,
הוא לא רוצה לדעת מה אומרים הפרשנים.
התקציב החודשי שלו מסתמך על בורא עולם
ותחומי העניין שלו נעים סביב בית המדרש.
יש עוד מגזרים שמשתדלים להקפיד על חוקי התורה
אבל מתנהגים קצת כמו ילד קטן,
שקורא קריאת שמע ומציץ מבין האצבעות.
כן, נכון, יש ה' אחד,
אבל יש גם עולם.
יש חיים גם מחוץ לבית המדרש.
יש מוזיקה, יש ספרות עשירה, קולנוע זו לא מילה גסה
וסטטיסטיקה היא חלק מהחשבון…

סיימתי את ההליכה, ההרצאה עדיין לא נגמרה.
נאלצתי לנתק (אין קליטה במדרגות…)
נשאר לי רק לחשוב כמה אני מצליחה לעצום עיניים,
להתנתק לגמרי מהעולם שסביבי,
לחיות בבועה מתוקה שבה אין עולם,
יש רק בורא עולם.

אותי זה ממש חיזק.
אותך?
אשמח לשמוע HB.Haya.Bar@gmail.com