מי לא לקח אפילו דקה אחת של חופש?
שלושה ניחושים?
אין צורך!
ניחוש אחד ודאי יספיק:
היצר…
אנחנו כולנו מורידים הילוך, מרשים לתת לעצמינו פורקן, מרפים…
ורק הוא עובד על טורבו,
לא נח שניה.
לא נח?
האמת, עובד עכשיו שעות נוספות, יש לו המון המון המון עבודה וחבל לו על כל הזדמנות.
בואו תראו מה כתוב בתוספות על ימי החגים:
סקבא דשתא ריגלא – פירוש ריעוע של ימות השנה לייחוד ולעבירה כלומר ימות הרגל [שיש] קבוצות אנשים ונשים לשמוע הדרשה ונותנין עין זה על זה וי"א לכך נהגו להתענות לאחר פסח ולאחר סוכות: (קידושין פא.)
אתן שמות לב?
בחגים, בזמנים הכי קדושים בשנה, אנשים מגיעים כדי לשמוע דרשות חיזוק…
ותראו מה היצר מצליח להפיק אפילו מזה…
להגיד לכן את האמת, אני במקום היצר הייתי מרימה ידיים.
הייתי אומרת לעצמי: תקשיבי, במערכה הזאת אין סיכוי. לכי תחפשי הזדמנויות אחרות… אבל הוא? אין לו גבולות! אין לו קווים אדומים! בעולם שלו אין יאוש כלל…. הוא עובד שעות נוספות ו… לצערינו, מצליח…
ואם כך בימות החגים כשאנשים מגיעים לשמוע דרשות, על אחת כמה וכמה בזמני שגרה, ועל אחת כמה וכמה וכמה… בימי פגרא…
זה יכול להיות באתרי הנופש הדחוסים,
או בהזדמנויות שונות של מפגשים סמי-מעורבים
בואו נזכור שאם זה מה שהיצר מצליח לעשות בחגים הקדושים, אז כמה קלה העבודה שלו בימי החופשה הקלילה…
הפרשה מסיימת במילים:
"איש כמתנת ידו כברכת ה' אלוקיך אשר נתן לך" (דברים ט"ז י"ז)
מה נחשב 'ברכה'?
משכורת גבוהה?
רכב מפנק?
פנטהאוז יוקרתי?
לא!
הכלי יקר אומר על הפסוק המילים 'כברכת ה':
… בניו ובני ביתו שנקראו ברכת ה' כמו שנאמר (על הפסוק אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך בניך כשתילי זתים…) הנה כי כן יבורך גבר!
הברכה האמיתית שיכולה להיות לאדם – זה המשפחה שלו.
ברכה לאדם, ברכה לאשתו וברכה לבית כולו.
משהי ביקשה לעורר על הנושא הזה. חושבת שנכון יותר לדלג על הסיפור שמאחורי הבקשה שלה, אבל אני בטוחה שכל אחת שיצאה מד' אמותיה יכולה להבין במה דברים אמורים.
לצערינו הרב אנחנו נאלצות, בעקבות המציאות העצובה של ימינו, לבלות הרבה מזמנינו בחברה מעורבת. ואז… חלילה, עלולה הרגישות להתעמעם… ופתאום, אנחנו חוזרות לחיק המשפחה ושוכחות שהסטנדרטים של משפחות בני תורה – גבוהים הרבה יותר.
בואו לא נכניס חלילה דפוסי התנהגות והתנהלות לתוך הקודש,
נשמור על המרחב הפנימי שלנו טהור ומזוקק,
ואדרבא,
נוכיח לעצמינו ולבורא עולם שכל השיג והשיח שיש לנו זה רק בעל כורחינו ואין דעתינו נוחה מזה.
אין ספק שהתנהלות כזאת תוריד לנו שפע אדיר של ברכה
לתוך הבית היהודי הקדוש שלנו, או זה שבעזרת ה' עתיד לקום.
מאחלת לכולנו,
שכל הברכות שנאמרו בהר גריזים – יחולו עלינו בשפע רב!
שבת שלום,
שבת של מנוחה – שאתה רוצה בה!
לאה
שלושה ניחושים?
אין צורך!
ניחוש אחד ודאי יספיק:
היצר…
אנחנו כולנו מורידים הילוך, מרשים לתת לעצמינו פורקן, מרפים…
ורק הוא עובד על טורבו,
לא נח שניה.
לא נח?
האמת, עובד עכשיו שעות נוספות, יש לו המון המון המון עבודה וחבל לו על כל הזדמנות.
בואו תראו מה כתוב בתוספות על ימי החגים:
סקבא דשתא ריגלא – פירוש ריעוע של ימות השנה לייחוד ולעבירה כלומר ימות הרגל [שיש] קבוצות אנשים ונשים לשמוע הדרשה ונותנין עין זה על זה וי"א לכך נהגו להתענות לאחר פסח ולאחר סוכות: (קידושין פא.)
אתן שמות לב?
בחגים, בזמנים הכי קדושים בשנה, אנשים מגיעים כדי לשמוע דרשות חיזוק…
ותראו מה היצר מצליח להפיק אפילו מזה…
להגיד לכן את האמת, אני במקום היצר הייתי מרימה ידיים.
הייתי אומרת לעצמי: תקשיבי, במערכה הזאת אין סיכוי. לכי תחפשי הזדמנויות אחרות… אבל הוא? אין לו גבולות! אין לו קווים אדומים! בעולם שלו אין יאוש כלל…. הוא עובד שעות נוספות ו… לצערינו, מצליח…
ואם כך בימות החגים כשאנשים מגיעים לשמוע דרשות, על אחת כמה וכמה בזמני שגרה, ועל אחת כמה וכמה וכמה… בימי פגרא…
זה יכול להיות באתרי הנופש הדחוסים,
או בהזדמנויות שונות של מפגשים סמי-מעורבים
בואו נזכור שאם זה מה שהיצר מצליח לעשות בחגים הקדושים, אז כמה קלה העבודה שלו בימי החופשה הקלילה…
הפרשה מסיימת במילים:
"איש כמתנת ידו כברכת ה' אלוקיך אשר נתן לך" (דברים ט"ז י"ז)
מה נחשב 'ברכה'?
משכורת גבוהה?
רכב מפנק?
פנטהאוז יוקרתי?
לא!
הכלי יקר אומר על הפסוק המילים 'כברכת ה':
… בניו ובני ביתו שנקראו ברכת ה' כמו שנאמר (על הפסוק אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך בניך כשתילי זתים…) הנה כי כן יבורך גבר!
הברכה האמיתית שיכולה להיות לאדם – זה המשפחה שלו.
ברכה לאדם, ברכה לאשתו וברכה לבית כולו.
משהי ביקשה לעורר על הנושא הזה. חושבת שנכון יותר לדלג על הסיפור שמאחורי הבקשה שלה, אבל אני בטוחה שכל אחת שיצאה מד' אמותיה יכולה להבין במה דברים אמורים.
לצערינו הרב אנחנו נאלצות, בעקבות המציאות העצובה של ימינו, לבלות הרבה מזמנינו בחברה מעורבת. ואז… חלילה, עלולה הרגישות להתעמעם… ופתאום, אנחנו חוזרות לחיק המשפחה ושוכחות שהסטנדרטים של משפחות בני תורה – גבוהים הרבה יותר.
בואו לא נכניס חלילה דפוסי התנהגות והתנהלות לתוך הקודש,
נשמור על המרחב הפנימי שלנו טהור ומזוקק,
ואדרבא,
נוכיח לעצמינו ולבורא עולם שכל השיג והשיח שיש לנו זה רק בעל כורחינו ואין דעתינו נוחה מזה.
אין ספק שהתנהלות כזאת תוריד לנו שפע אדיר של ברכה
לתוך הבית היהודי הקדוש שלנו, או זה שבעזרת ה' עתיד לקום.
מאחלת לכולנו,
שכל הברכות שנאמרו בהר גריזים – יחולו עלינו בשפע רב!
שבת שלום,
שבת של מנוחה – שאתה רוצה בה!
לאה
