את עולה במעלית יחד עם פלונית, עובדת חדשה שהתחילה לפני חודש. אתן הודפות יחד את דלת הכניסה הכבדה של המשרד, וצועדות במסדרון המוביל לחדר שלכן. את נכנסת – היא לא. מעיפה מבט ורואה שהיא ממשיכה לפסוע בנחת ופונה ל… לשכת המנהל.
לא נעים, אבל בכל זאת, את קצת מסתקרנת… כבר יש לה שם קשרים? את פוזלת לכיוונה ורואה בקצה המסדרון שחשוך שם בחדר המנהל. היא בכל זאת נכנסת, מדליקה בטבעיות את האור ופוסעת פנימה.
את מעלה הילוך ובלי להתבייש – מתקדמת לראות מה קורה שם. אבל מה שקורה שם מפתיע ברמה שלא יכולת לדמיין…
היא… החדשה והירוקה הזאת, בקושי החליפה את חצאית הקפלים מהסמינר… יושבת מעדנות בכיסא המנהל, מדליקה את המחשב ומושיטה יד להרים את שיחת הטלפון שהגיעה פתאום.
את לא מצליחה לחשוב על שום דבר חוץ משלוש מילים: "היא לגמרי השתגעה"!!!

ואנחנו???

תגידו, אנחנו לא כאלו לפעמים, מנסות לשבת על 'כסא הבוס'?

כמה פעמים אנחנו טוות חלום, כותבות תסריט, מדמיינות מציאות חיים – וכשהיא לא קורית, אנחנו מתקוממות.
רגע, אני תכננתי בעל חזון אי"ש, ספון בכולל עד גיל ארבעים לפחות, מה קרה פתאום שהוא דווקא מקשיב להצעות שעולות? התעודות שלך תמיד היו פרפקט, וזה בדיוק מה שאמור לקרות לבנותייך, לא!? את רצית כזאת עבודה, ופתאום נסיבות החיים מובילות אותך למשהו אחר…

ואז משהו אצלנו מתערער…

קשה לנו להשלים עם המציאות, מרגישות כאילו העולם לא פועל נכון.

תגידו, זה לא נקרא לנסות לשבת על תפקיד המנהל???

יש מנהל לעולם, הוא קובע לכל אחד בדיוק, אבל בדיוק מושלם, איך החיים שלו יהיו.

הדבר היחיד שאני יכולה לקבוע, זה איך אני חיה את המציאות הזאת.
כאן מתחילה ונגמרת הבחירה שלי…
כשחיים ככה, כל החיים פשוטים ורגועים הרבה יותר,
השלווה שעוטפת אותנו היא אמיתית וחודרת,
אנחנו לא מנהלות את העולם,
רק מתנהלות לפי מה שה' רוצה בכל רגע נתון.

קשה? לא ממש 'יש לנו את זה'
יש לנו את זה עמוק בגנים,
ויש לנו גם הרבה ממי ללמוד את זה, והנה לנו הזדמנות ללמוד מהפרשה שלנו:
ללמוד ממשה רבינו עליו השלום.

שימו לב לסדר הפסוקים המדהים (במדבר כ' י"ב – י"ד):

ויאמר ה' אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם

ומיד אחר כך:

וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו…

רגע אחרי שמשה רבינו שומע את ה'בום' הגדול הזה, שהוא לא ייכנס לארץ, ממשיכים הפסוקים הקדושים מיד לתאר את הפעולה הראשונה שלו – פניה למלך אדום למעבר בארצו.

כמו שמציין הרש"ר:

כבר נגזר על משה שהוא לא יגיע אל המטרה הנכספת, ואף על פי כן המשיך למלא את תפקידו במרץ, כל עוד הותיר אותו ה' בחיים בקרב עמו!

משה רבינו ממשיך להיות בתפקיד של מנהיג העם, לא משנה מה הוא ברמה האישית, משנה מה התפקיד שאלוקים רוצה עבורו…
משה רבינו, העניו מכל אדם, מלמד אותנו פרק עצום בעבודת ה',
בקבלה,
בהכנעה,
בהתבטלות מוחלטת…

כך, ורק כך, צריכה להיות הדרך האמיתית של עובדי ה'

והלוואי ונזכה גם אנחנו להתחזק ולקבל עוד ועוד השגות ב-

"ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו"!

שבת שלום,

לאה