שלום כולן,
אני חוזרת עכשיו מהרצאה בסמינר אשדוד.
האמת… התרשמתי עמוקות (סמינר הרב שרייבר, למי שמתעניינת:)
כמה מאות בנות, קשובות, אש בעיניים וטוהר בלב…
אמנם מעולם לא חלמתי שאני אעמוד בערב שבועות ככה מול בנות…
שאני ארצה בסמינרים?:)
אבל אם זה מה שהקב"ה גלגל לי בחיים… מי אני שאתווכח…
דיברנו שם: "על התורה, ועל העבודה…"
ורעיון שהוצת בי אי אז בשבועות בגייטסהד הרחוקה,
התעורר בי מחדש.
ברשותכן, משתפת גם אתכן.
ובכן:
בעולם הצריכה יש שני סוגי התיחסויות:
יש מוצרים שהצריכה שלהם היא טבעית, ובלתי מורגשת כמעט.
אבל כשהם חסרים – זאת קטסטרופה…
חמצן, למשל.
או מים.
אדם נורמטיבי לא רוקד מאושר, על נשימה עמוקה של חמצן צלול. הוא גם לא מאושר מכוס מים.
אבל כשאין חמצן… או אין מים… – זה סוף העולם.
מאידך,
יש דברים שהם חוויה גדולה עבור האדם.
אבל כל עוד אין לו אותם, זה בסדר גמור…
הוא כלל לא חש בחסרונם.
מה בקטגוריה הזאת?
אולי טינקו?
אולי נינג'ה?
דבר שהם כיף / הקלה / הנאה / חוויה…
אבל עד שהכרנו אותו – הסתדרנו בהחלט גם כשהוא לא היה.
מה בקטגוריה הזאת?
נכון. מותרות!
כל דבר מותרות, הוא מהנה. ואולי אפילו מהנה מאד (לפחות בתחילה…)
אבל כל עוד הוא לא היה –  העולם הסתדר מצוין בלעדיו…
נסכם:
'צרכים' הם לא מהנים, אבל מענים בהיעדרם.
'מותרות' – הם בהחלט הנאה, אבל עד שלא התרגלנו אליהם – זה לא נורא להסתדר בלעדיהם…

עכשיו נמשיך צעד קדימה.

על יחסם של גדולי ישראל לתורה הקדושה שמענו כל מיני תיאורים.
שמענו נניח על אחד מגדו"י שתיאר לתלמידיו מה זה 'גהינום':
אני יושב בליל שבת קדש ולומד סוגיה בגמרא.
מתקשה במשהו, פותח ראשונים, אחרונים.
פתאום מגלה איזה רמב"ם ששופך אור על הסוגיה.
מתחיל לקרוא.
זה מרגש…
זה מענג…
זה אור בעינים…
ופתאום: חושך!
האור כבה.
זהו,
אין לי רמב"ם…
והסוגיה… מה תהא עליה?
זה גהינום!!
תחושת חסר אדירה בהיעדר האפשרות ללמוד. ממש כמו שנאים 'צרכי החיים' שלנו.
הקריטיים ביותר…

קבלו סיפור נוסף:
מסופר על תלמיד חכם מדור קודם
(סליחה שאבדה לי החוברת עם השיחה ההיא, ושכחתי את השמות… בכל זאת עבר כבר כמעט 35 שנה:)
למד בלילה לאור הנר
ולמד. ולמד. ולמד.
והשלהבת הולכת ומכלה את החלב.
והלימוד, כל כך מענג. כל כך מציף. כל כך מרגש
שמי שם לב בכלל שהאצבע נצרבת מהאש…
תחושת עונג אדיר – השמורה למחלקת ה'מותרות' של החיים….

אז מהי תורה עבורינו?
היא צורך לחיים שלנו? או תוספת ועונג?
והתשובה: לא זה ולא זה!
התורה היא החיים עצמם!!!
שום דבר מכל מה שסובב אותנו בעולם לא ישווה לה ולא ידמה לה…

היום הזה,
מעל שלושת אלפים ושלוש מאות שנה אחרי שקיבלנו את אותה תורה קדושה
אין ספק שניתן לראות בחוש-
כמה הדבקות בתורה, ההיצמדות לדרכיה וההליכה באורחותיה-
לא דומה לשום מציאות אחרת בעולם.
קודשא בריך הוא, ואוריתא וישראל – חד הוא…
***
בערב ראש חודש סיוון התאספנו, צוות המתנדבות והעובדות של שמורה
כולן הביעו בדיוק את הנקודה הזאת-
נקודת החיבור, האמת והנצח
הבוערת בליבה של כל חברת שמורה באשר היא
המלבה, מרוממת, מענגת, מחיה ומצילה…

אחת המשתתפות, שסיימה הנחיית קבוצת 'אשמורת' באחד הסמינרים
(סדנא לקראת יציאה לעבודה)
שתפה אותנו,
שבסבב שיתוף לפני הסיום
אחת הבנות פתאום 'שחררה' כזאת קריאה מתוך הלב:
"כמה מרגיע לנו שיש לנו את היהדות"…
וזה אכן כל כך זה
יש לנו חיים
ויש לנו במקביל 'תורת חיים' שמאפשר לנו לשרוד את היום יום הזה…

צרפנו לכן למעלה מגזין שכולו תורה, והארה…
סליחה שאין לנו אפשרות טכנית לקבצים מצורפים
אני מזכירה שכל מי שרשומה – מקבלת במייל נפרד את הלינקים בקבצים ממש
(בתחתית המייל יש הוראות)
זאת גם ההזדמנות שלי להתנצל בפני כל מי שמרגישה שהפרסום על סטארטק לא רלוונטי עבורה
עולם התעסוקה בטלטלה
קיבלנו מגדולי ישראל הוראה – לעבודה מותר בשימוש!
על הקורס שלנו אמר מרן הגרמ"ה הירש "חשוב שתעשו אותם"
המקום היחיד שנותן אקסטרא ומעטפת ערכית
וכל הלימודים מסוננים לפי הגדרות וערכים
הסיבה שהתחלנו עם הייטק:
זאת הקבוצה שמצד אחד יש דרישה גבוהה מהמעסיק לידע הזה
ומנגד, השימושים פחות מאתגרים ויותר זמינים בסינונים.
אנחנו לא רוצות לצאת לקורס בלי שוידאנו שיש מעטפת הגנה תומכת
אבל גם שאר התחומים – בבדיקה בתהליך מתקדם…

מאחלת לכל אחת ואחת ימי עליה והתרוממות
זמן גדול להשגות ענק…
שבת שלום וחג שמח!
לאה